באומץ ובסקרנות הניחה פרופ' עדה יונת את אבני היסוד לביולוגיה המודרנית

עולם המדע הישראלי הוא עולם קטן, ולמרות שפרופ' עדה יונת היא ממכון ויצמן ואני איש הטכניון, הכרתי אותה עשרות שנים. בראש ובראשונה היא הייתה חברת אמת. בצד המדעי היא הייתה מדענית עילית, ללא קשר לזכייתה בפרס הנובל. היא היתה אמיצה באופן יוצא דופן משום שלקחה על עצמה פרויקט שביצועו היה בלתי אפשרי בתנאים ששררו אז, והוא פענוח המבנה של המכונה המורכבת ליצירת חלבונים, הריבוזום. מדובר במכלול המכיל בעצמו חלבונים רבים וחומצות גרעין והמבצע בדיוק מירבי את היצירה של כל החלבונים על פי הקוד הגנטי. כל המומחים הגדולים ניסו להניא אותה מכך, אך היא בשלה.

המשימה הזו, בתקופה שהיא נכנסה אליה, היתה בגדר חלום. למרות זאת, ולאור רצונה העז לפתור בעיית יסוד בביולוגיה עם השלכות רבות לעולם הרפואה, היא ניגשה אליו ללא מורא.

תוך שימוש באין סוף תחבולות מדעיות ומאמץ ארוך שנים, היא הצליחה ופיענחה מבנה שנתן הבנה עצומה לפעילות של אנטיביוטיקה, של פיתוח תנגודת לאנטיביוטיקה על ידי חיידקים, ושל יצירת מוטציות בחלבונים כתוצאה מקריאה שגויה של הקוד הגנטי, מוטציות המביאית למחלות רבות.

אומץ בלתי רגיל

בדרך, היא דבקה בסקרנותה האין סופית ובמדע תוך סיכון משרתה, שכן מאבקה בבעיה, לא רק הביא לסקפטיות בקהילה המדעית על סיכויי הצלחתה, אלא גם גרם לה לעיכוב ניכר בפרסומים, פשוט לא היה לה מה לפרסם תקופה ארוכה.

אמונה של בודדים במשימתה, כמו של נשיא מכון וייצמן דאז, פרופ' מיכאל סלע המנוח, הצילו אותה ונתנו לה את מרווח הזמן, ובמיוחד את האמונה והעידוד שהיו דרושים לה.

בעקשנות ואומץ בלתי רגיל התגברה על כל הקשיים, פתרה את המבנה וזכתה על עבודתה החשובה הזו בפרס היוקרתי ביותר, פרס הנובל. היותה אישה באותם ימים, הזוכה בפרס, היה ארוע נדיר, וגם את זה, כפי שהיה אופייני לה, היא דחתה על הסף. "גיליתי בגלל כישרוני, יכולתי וכושר הרצון שלי" היא אמרה ופסלה כל ניסיון לייחס את ההצלחה להיותה אישה.

עם זאת, היא פעלה ללא לאות לקדם נשים במדע. פרופ' עדה יונת תיזכר כמי שהניחה אבני יסוד חשובות לביולוגיה המודרנית, כענקית בין ענקים בודדים שחיו בינינו. היא הביאה למדינת ישראל הרבה יותר כבוד בעולם מאשר כל הפוליטיקאים שבשלטון הביאו גם יחד אם הביאו כבוד כלל, כבוד שלא נגוע בדעה קדומה או בהטייה כלשהי, כבוד על הישג ענק לתועלת האנושות, מוצר שהוא זר במקומותינו בימים אלו.

פרופ אהרן צ'חנובר הוא חתן פרס נובל לכימיה ופרס ישראל לחקר הביולוגיה