"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כלת פרס נובל עדה יונת הלכה לעולמה: "הקדישה את חייה למדע"

המדענית הישראלית הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי פענחה את מבנה הריבוזום וסללה את הדרך לפיתוח תרופות • נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לה וציין כי הייתה מהחוקרות המובילות בתולדות המדע המקומי • במכון ויצמן הדגישו את חזונה המדעי

| עודכן:
0השמעה
כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת , AP
כלת פרס נובל, פרופ' עדה יונת | צילום: AP

פרופ' עדה יונת, הישראלית הראשונה והיחידה שזכתה בפרס נובל, הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 87. יונת קיבלה את פרס נובל לכימיה בשנת 2009 בעקבות מחקרה על פענוח מבנה הריבוזום ואופן פעולתו בתאים חיים, והייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס זה מאז 1964.

יונת חלקה את פרס נובל לפני 17 שנים עם פרופ' תומס שטייץ ופרופ' וונקטרמן רמאקרישנן. ועדת הפרס קבעה אז כי השלושה תרמו להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי. במהלך עבודתה יונת יצרה את גבישי הריבוזומים הראשונים בעולם וזיהתה מנהרה בתוך הריבוזום הפעיל שמשמשת להגנה על חלבונים שזה עתה נוצרו.

היא עבדה על הכנת דגם הריבוזום במכון ויצמן במשך 15 שנים. עם פרסום הזכייה סיפרה יונת כי בעבר התריעו בפניה שתזכה ביום מן הימים, אך היא התייחסה לכך כתעלול תקשורתי עד שקיבלה את שיחת הטלפון הרשמית מהאקדמיה השבדית.

קיבלה את פרס נובל לכימיה בשנת 2009 בעקבות מחקרה על פענוח מבנה הריבוזום. עדה יונת בטקס קבלת הנובל | צילום: אי.פי

לפניה זכו בפרס הכימיה שלוש נשים בלבד: מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי ודורותי קרופוט הודג'קין. יונת התייחסה לנושא המגדר במדע בכנות האופיינית לה: "אני לא עושה חלוקה בין גברים לנשים, זה לא רלוונטי ואני לא חושבת במונחים האלה, אבל ברור שמבחינה סטטיסטית יש הרבה יותר גברים בתחום מאשר נשים".

נשיא המדינה יצחק הרצוג הביע צער עמוק על מותה. הרצוג הזכיר את שאיפתה של יונת לתרום לישראל ולאנושות, והוסיף כי כל מי שעקב אחר מסעה המדעי ידע כי מדובר בחלוצה. במכון ויצמן, המוסד שבו פעלה יונת לאורך רוב חייה המקצועיים, פרסמו הודעת אבל. בהודעת המכון נמסר כי מסעה המדעי הוביל להבנת דרך פעולתן של תרופות אנטיביוטיות שונות וסייע משמעותית למאבק בחיידקים עמידים.

״אני רוצה לעשות משהו שיתרום לישראל ולאנושות, להגביר את הגישה החיובית למדע״, כך נהגה פרופ’ עדה יונת לומר.

בצער עמוק קיבלתי את הידיעה על פטירתה של פרופ’ עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, כלת פרס ישראל ומהחוקרות המובילות בתולדות המדע הישראלי. כל מי שעקב אחר מסעה המדעי ידע כי מדובר…

— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) August 31, 2026

לאורך 15 שנים עמלה יונת על הכנת הדגם של מבנה הריבוזום, האחראי ליצירת החלבונים בתא. עבודתה זו זיכתה אותה בפרס נובל לכימיה, אותו חלקה עם החוקרים תומס שטייץ ו-וונקטרמן רמאקרישנן. ועדת הפרס קבעה אז כי השלושה תרמו באופן ייחודי להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי. בעקבות התגלית הפכה יונת לאישה היחידה בישראל שמחזיקה בפרס נובל, ולחברת הסגל הראשונה ממכון ויצמן שזוכה בכבוד זה.

בשנותיה האחרונות התמקדה יונת בפעילות מדעית וחינוכית בארץ ובעולם. פרופ' עדה יונת | צילום: אוריה תדמור

ממשרד בחדר שירותים לפסגת המדע

יונת נולדה בירושלים למשפחה מעוטת יכולת. לאחר מות אביה עברה המשפחה לתל אביב, והיא מימנה את לימודיה בתיכון בין היתר באמצעות עבודות ניקיון. את התואר הראשון בכימיה והשני בביופיזיקה השלימה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן קיבלה תואר דוקטור בהצטיינות ממכון ויצמן. בשנת 1970 ייסדה את המעבדה הראשונה בארץ לחקר מבנה חלבונים. המשרד שקיבלה אז במכון היה חדר שירותים שהאסלה בו הוסבה לכיסא והכיור לשולחן עבודה.

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן, שזכה בפרס אחריה, סיפר בעבר כי יונת "הקדישה את חייה למדע פשוטו כמשמעו" והדגיש את הזמן הרב שהשקיעה למען מטרה מדעית אחת. בנוסף לנובל, הוענקו ליונת פרסים רבים לאורך השנים, ובהם פרס ישראל לכימיה ופרס וולף. בשנותיה האחרונות התמקדה יונת בפעילות חינוכית ובהנגשת המדע לצעירים בישראל וברחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר