פרופ' עדה יונת, הישראלית הראשונה והיחידה שזכתה בפרס נובל, הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 87. יונת קיבלה את פרס נובל לכימיה בשנת 2009 בעקבות מחקרה על פענוח מבנה הריבוזום ואופן פעולתו בתאים חיים, והייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס זה מאז 1964.
יונת חלקה את פרס נובל לפני 17 שנים עם פרופ' תומס שטייץ ופרופ' וונקטרמן רמאקרישנן. ועדת הפרס קבעה אז כי השלושה תרמו להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי. במהלך עבודתה יונת יצרה את גבישי הריבוזומים הראשונים בעולם וזיהתה מנהרה בתוך הריבוזום הפעיל שמשמשת להגנה על חלבונים שזה עתה נוצרו.
היא עבדה על הכנת דגם הריבוזום במכון ויצמן במשך 15 שנים. עם פרסום הזכייה סיפרה יונת כי בעבר התריעו בפניה שתזכה ביום מן הימים, אך היא התייחסה לכך כתעלול תקשורתי עד שקיבלה את שיחת הטלפון הרשמית מהאקדמיה השבדית.
לפניה זכו בפרס הכימיה שלוש נשים בלבד: מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי ודורותי קרופוט הודג'קין. יונת התייחסה לנושא המגדר במדע בכנות האופיינית לה: "אני לא עושה חלוקה בין גברים לנשים, זה לא רלוונטי ואני לא חושבת במונחים האלה, אבל ברור שמבחינה סטטיסטית יש הרבה יותר גברים בתחום מאשר נשים".
נשיא המדינה יצחק הרצוג הביע צער עמוק על מותה. הרצוג הזכיר את שאיפתה של יונת לתרום לישראל ולאנושות, והוסיף כי כל מי שעקב אחר מסעה המדעי ידע כי מדובר בחלוצה. במכון ויצמן, המוסד שבו פעלה יונת לאורך רוב חייה המקצועיים, פרסמו הודעת אבל. בהודעת המכון נמסר כי מסעה המדעי הוביל להבנת דרך פעולתן של תרופות אנטיביוטיות שונות וסייע משמעותית למאבק בחיידקים עמידים.
לאורך 15 שנים עמלה יונת על הכנת הדגם של מבנה הריבוזום, האחראי ליצירת החלבונים בתא. עבודתה זו זיכתה אותה בפרס נובל לכימיה, אותו חלקה עם החוקרים תומס שטייץ ו-וונקטרמן רמאקרישנן. ועדת הפרס קבעה אז כי השלושה תרמו באופן ייחודי להבנת האופן שבו חלבונים בונים את התא החי. בעקבות התגלית הפכה יונת לאישה היחידה בישראל שמחזיקה בפרס נובל, ולחברת הסגל הראשונה ממכון ויצמן שזוכה בכבוד זה.
ממשרד בחדר שירותים לפסגת המדע
יונת נולדה בירושלים למשפחה מעוטת יכולת. לאחר מות אביה עברה המשפחה לתל אביב, והיא מימנה את לימודיה בתיכון בין היתר באמצעות עבודות ניקיון. את התואר הראשון בכימיה והשני בביופיזיקה השלימה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן קיבלה תואר דוקטור בהצטיינות ממכון ויצמן. בשנת 1970 ייסדה את המעבדה הראשונה בארץ לחקר מבנה חלבונים. המשרד שקיבלה אז במכון היה חדר שירותים שהאסלה בו הוסבה לכיסא והכיור לשולחן עבודה.
חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן, שזכה בפרס אחריה, סיפר בעבר כי יונת "הקדישה את חייה למדע פשוטו כמשמעו" והדגיש את הזמן הרב שהשקיעה למען מטרה מדעית אחת. בנוסף לנובל, הוענקו ליונת פרסים רבים לאורך השנים, ובהם פרס ישראל לכימיה ופרס וולף. בשנותיה האחרונות התמקדה יונת בפעילות חינוכית ובהנגשת המדע לצעירים בישראל וברחבי העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו