"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

93% עמדו בתקן: הבדיקה שהפתיעה את משרד החקלאות

בדגימות של שאריות ההדברה בפירות, ירקות ותבלינים ברחבי הארץ נמצא כי מרביתם עמדו בדרישות התקן, וב־41 גידולים לא נמצאה אף חריגה • 45.4% מהדגימות נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל

0השמעה
הדברה גבוהה יותר מאשר באיחוד האירופי , דודו גרינשפין
הדברה גבוהה יותר מאשר באיחוד האירופי. צילום: דודו גרינשפין

דו"ח שאריות חומרי ההדברה בתוצרת חקלאית מקומית לשנת 2025 מציג תמונת מצב חיובית בנוגע לבטיחות המזון בישראל. במהלך השנה דגמו מפקחי משרד החקלאות וביטחון המזון כ-800 דוגמאות של פירות, ירקות ותבלינים מ-68 גידולים שונים שנאספו מכל אזורי הארץ.

ממצאי הסקר מעלים כי 93.2% מהדגימות שנבדקו עמדו בדרישות התקן הישראלי. ההצלחה המשמעותית ביותר בדו"ח היא העובדה שב-41 גידולים שונים לא נמצאה אף חריגה כלל.

בין הגידולים שעמדו בתקן באופן מלא ניתן למצוא מוצרים מרכזיים בסל הצריכה הישראלי כגון עגבנייה, מלפפון, פלפל, גזר, בצל, חסה ותפוח אדמה. פירות כמו אבוקדו, מנגו, בננה, תמרים ופירות הדר רשמו גם הם אפס חריגות. בנוסף לכך, 45.4% מכלל הדגימות שנבדקו נמצאו ללא שאריות חומרי הדברה כלל.

רטבים ותבלינים תעשייתיים,צילום: מידג'רני

הצלחה נוספת נרשמה במסגרת מיזמי הדברה אזוריים, בהם 96.9% מהדגימות נמצאו תקינות, מה שמעיד על שיפור ביעילות ההדברה וצמצום השימוש בחומרים כימיים.

מנגד, הכישלונות והחריגות התמקדו בעיקר בענף התבלינים הטריים המיועדים לייצוא, שנבדקו השנה לראשונה כדי לאתר פערים מול דרישות האיחוד האירופי. הכללת רכיב זה העלתה את שיעור החריגות הכללי ל-6.8%, בעוד שבסקר השוטף ללא תבליני הייצוא עמד שיעור החריגות על 3.5% בלבד.

רוב החריגות אינן נובעות מכמות חומרים מסוכנת אלא משימוש בתכשירים שאינם מאושרים רשמית לגידול הספציפי, מצב השכיח בגידולים קטנים כמו תבלינים.

במקרים אלו, גם שארית זעירה נחשבת חריגה רגולטורית לפי התקן הישראלי, למרות שבדיקה לפי התקינה האירופית הראתה כי למעלה מ-70% מהמקרים הללו לא היו נחשבים חריגה שם.

לסיכום, תוצאות הסקר מעידות על מגמת עלייה במודעות החקלאים לשימוש נכון בחומרי הדברה ושמירה על בריאות הציבור. משרד החקלאות פועל להרחבת סל התכשירים המאושרים כדי לספק פתרונות מותאמים לחקלאים ולצמצם את החריגות הרגולטוריות בעתיד.

הממצאים מצביעים על כך שחריגות בודדות אינן מעידות בהכרח על סיכון בריאותי, שכן הערכים המותרים נקבעים במרווחי ביטחון רחבים להגנה על הציבור.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר