"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חם לכם עכשיו? המדענים מזהירים: זה עלול להיות הקיץ הקריר שנזכור

גלי חום, שריפות, בצורות ושיטפונות הופכים ל"נורמה החדשה", ו-2026 עשויה להיות השנה החמה בהיסטוריה • מדענים מזהירים מפני התקרבות לנקודות אל-חזור במערכות אקלים קריטיות וממשבר מזון שעלול לדחוק עשרות מיליונים לרעב • לצד התחזיות הקשות, המומחים מדגישים: עדיין ניתן לבלום את התהליך

0השמעה
חוף הים בתל אביב, עומס חום , גדעון מרקוביץ'
חוף הים בתל אביב, עומס חום. צילום: גדעון מרקוביץ'

העולם חווה כעת את מה שמדענים מכנים הנורמה החדשה, שבהגלי חום קיצוניים וטמפרטורות חסרות תקדיםהופכים לאירועים שבשגרה. המומחים מזהירים כי המציאות הזו רק תלך ותחמיר מדי שנה, אלא אם כן יוכפלו המאמצים העולמיים להתמודדות עם משבר האקלים.

גל חום היסטורי: 6 פתרונות להורדת הטמפרטורות

לפי ניתוחים עדכניים של מדענים, השילוב של שינויי אקלים מתמשכים עם תופעת אל-ניניו עוצמתית במיוחד הופך את שנת 2026 למועמדת המובילה להיות השנה החמה ביותר שנרשמה אי פעם בהיסטוריה.

מדעני אקלים מדגישים כי המצב הנוכחי הוא בדיוק מה שהקהילה המדעית צפתה במשך עשורים, אך הם שבים ומזכירים כי העתיד אינו נקבע מראש. כל טונה של פחמן דו-חמצני שנצליח למנוע את פליטתה תפחית את חומרת ההשפעות העתידיות ותגביל את עוצמת הנזקים הצפויים.

בצורת בדרום אסיה בשל תופעת האל ניניו,צילום: איי.פי

הקיץ הנוכחי, למרות היותו מסוכן ומבעית ברחבי הגלובוס, עלול להיזכר כאחד הקרירים ביותר בשארית חיינו אם נמשיך לשרוף פחם, נפט וגז ולהשמיד את הטבע.

עולם בלהבות ובצמא: ההרס הגלובלי והאיומים על ההישרדות האנושית

הנזקים הנראים כיום ברחבי הגלובוס הם חסרי תקדים ומצביעים על הידרדרות מהירה של המערכות האקולוגיות. באירופה, שריפות ענק חסרות תקדים כילו אלפי קילומטרים רבועים של קרקע באזורי נופש בספרד ובצרפת, וגבו מחיר כבד בחיי אדם.

נהרות מרכזיים, המהווים את עורקי התעשייה והתחבורה של היבשת, הגיעו למפלסי שפל היסטוריים, נהר הריין התייבש עד כדי איום על הלב התעשייתי של אירופה ובנהר הדנובה נחשפו שרידי ספינות מלחמה נאציות אבודות עקב ירידת מפלס המים הקיצונית.

הספינה הנאצית שנמשתה מהדנובה,צילום: משרד התחבורה הסרבי

תופעת האל-ניניו, הכוללת התחממות תקופתית של האוקיינוס השקט, צפויה להחריף את המצב עוד יותר בחודשים הקרובים ולזרוע הרס במערכות מזג האוויר העולמיות, עם צפי לגשמים קיצוניים ושיטפונות באזורים מסוימים לעומת בצורות הרסניות באזורים אחרים. ניתוחים מצביעים על כך שאל-ניניו הנוכחי עשוי להיות החזק ביותר שתועד אי פעם.

הסכנות המערכתיות לעולם כולו מדאיגות עוד יותר מהנזק המיידי. דו"ח שפורסם על ידי 160 מדענים מתריע כי גם אם רמות ההתחממות יישארו מתחת ל-2 מעלות צלזיוס מעל הממוצע הטרום-תעשייתי, אנו עלולים לראות קריסה מוחלטת של מערכות אקלימיות קריטיות שהאנושות תלויה בהן להישרדותה.

המשטרה משתמשת בתותחי מים כדי לקרר אנשים בכיכר "הגיבורים" בבודפשט במהלך גל חום קיצוני,צילום: AFP

מערכות אלו כוללות את יערות הגשם באמזונס, קפאון-העד (פרמפרוסט) באזור הארקטי, ומחזור הזרמים הקריטי באוקיינוס האטלנטי (AMOC). נכון לעכשיו, המדענים מעריכים כי העולם נמצא כבר ברמת התחממות של כ-1.3 מעלות, מה שמקרב אותנו באופן מסוכן לנקודות אל-חזור אלו.

ההשלכה המיידית והכואבת ביותר של שיבושים אלו היא המשבר התזונתי העולמי: ההערכות של תוכנית המזון העולמית הן שעד 50 מיליון בני אדם עלולים להידחק למצב של רעב חריף לפני סוף השנה הבאה כתוצאה משיבושי מזג האוויר. מספר האנשים המתמודדים עם משברי מזון בעולם כבר הוכפל בעשור האחרון, בזמן שהסיוע הבינלאומי למדינות עניות נמצא בשפל של עשר שנים.

הדרך לשינוי: פתרונות הכרחיים לבלימת ההתחממות וייצוב האקלים

למרות התחזיות הקודרות, מומחי אקלים מדגישים כי הבעיה עדיין ניתנת לפתרון וכי קיים סיכוי ממשי לייצב את אקלים כדור הארץ אם נפעל כעת. הפתרון המרכזי והדחוף ביותר הוא הפסקה הדרגתית ומהירה של השימוש בדלקים מאובנים - פחם, נפט וגז - ומעבר להשקעה מסיבית ומואצת במקורות אנרגיה מתחדשת.

השגת היעד של אפס פליטות נטו (Net Zero) היא הנתיב המדעי המוכח שבו עלינו לצעוד במהירות המרבית כדי להחזיר את האקלים לאיזון ולמנוע את התרחישים הגרועים ביותר. כל שבריר מעלה של התחממות שנצליח למנוע הוא משמעותי וקריטי להפחתת חומרת ההשפעות על הדורות הבאים.

פחם באזור אחסון במחסן פחם באוסטרבה, צ'כיה,צילום: EPA

בנוסף להפחתת פליטות, על המדינות לפעול במהירות להתאמת התשתיות הקיימות למציאות של אקלים קיצוני. זה כולל תכנון מחדש של ערים ונופים פתוחים כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם שיטפונות, גלי חום כבדים ובצורות ממושכות. עלינו גם לפעול להורדת הביקוש העולמי לאנרגיה ולהגנה אקטיבית על הטבע מפני הרס נוסף.

על הממשלות ברחבי העולם מוטלת האחריות לא רק להצהיר על מחויבות ליעדי האקלים, אלא לצמצם באופן מעשי את הפער בין ההתחייבויות לבין המדיניות המיושמת בשטח. כפי שמציינים המדענים, משבר האקלים הוא האתגר המגדיר של זמננו, אך הוא גם תחום שבו החלטות מושכלות ופעולה נחושה ומתמשכת יכולות לעצב עתיד בטוח וטוב יותר לכל תושבי כדור הארץ.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר