פרסום תחקיר "היום", שחשף את הפגיעות המיניות השקטות והשיטתיות שעוברים נערים וילדים חרדים במקוואות, גרר אחריו גל תגובות והצפה של עדויות חדשות. העדויות, שעלו ברשתות החברתיות ודרך מסרים ישירים, מוכיחות כי התופעה נרחבת בהרבה.
באחת התגובות ברשת X כתב אחד הגולשים: "הייתי מתעצבן על המסגור, אבל זה פשוט נכון לצערי. אני מכיר 100 סיפורים. לא אשכח איך חבר שלי סיפר לי בתמימות 'יש איזה בחור שנותן לאחים שלי הקטנים שקל בשביל שיסכימו לו לנגוע להם'. וכששאלתי אותו למה הוא לא עושה עם זה כלום, הוא ענה לי: 'כי הוא מסכן כזה'".
עדות נוספת ברשת מתארת דפוס חוזר של קפיאה במקום ותחושת אשמה קשה. אחד הגולשים שיתף: "בגיל 15 עברתי הטרדה מאדם מבוגר במקווה אחרי שנכנסתי לשם כי הוא ביקש. לדבר לא הצלחתי, פשוט קפאתי ורעדתי. הזהרתי אותו עם אצבע רועדת וברחתי משם. תקופה אחר כך הוא חיכה לי בבור וברחתי. כמובן שהתביישתי לספר והרגשתי אשם. במשך שנים לא זכרתי מהמקרה, רק לאחרונה".
"הרגשתי שאני חייב לברוח, אבל קפאתי"
לצד הפרסומים הגלויים ברשת, הגיעו גם עדויות ישירות ל"היום". נפגע אחד סיפר על אירוע שהתרחש במקווה בזכרון משה בירושלים: "לפני כ-7 שנים באתי לטבול, המקלחות בנויות מחדר גדול וחדר קטן. נכנסתי לחדר הקטן והתחלתי להתרחץ. מישהו נכנס וביקש סבון, נתתי לו ומשהו חשתי שזאת תחושה שאני חייב לברוח, אבל קפאתי. מסתבר שהוא הסתכל עליי תוך כדי שנגע בעצמו. עדיין רע לי בכל אופן, אני חושב שמה שיכול למנוע או לעזור לתפוס אותו זה מצלמות ביציאה ובכניסה למקווה".
מגיבים רבים הודו על הצפת הנושא המושתק. באחת ההודעות שנשלחו נכתב: "מכיר מקרוב את התופעה. זאת תיבת פנדורה שאף אחד לא נגע בה. בשכונה שאני גדלתי בה - אללה יוסטור מה היה שם".
העדויות החדשות מחזקות את הקריאה שעמדה במרכז התחקיר המקורי: צורך דחוף בהגברת המוגנות, ופתיחת שיח חינוכי ומודע מצד ההורים והקהילה כדי למנוע את הפגיעה הבאה. בהמשך הפרסום ב"היום", מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, יצאה בקריאה דחופה למשרד לשירותי דת, תוך דרישה ממשרד הדתות להפעיל נוהל חירום ולאסור כניסת קטינים למקווה ללא מבוגר אחראי.
לקווי הסיוע לחברה הדתית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:
נשים: 2511*
גברים: 02-5328000
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו