מהפך במועצות הדתיות?: "פסק הדין תקדימי למנהל תקין בשירותי הדת"

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת עמותת "עתים" ​לאחר מאבק ממושך. בפסיקתו בשבוע שעבר נקבע כי נתוני הניסיון התעסוקתי של נבחרי ציבור - יושבי ראש וממונים במועצות דתיות -  אינם חסויים. "מי שנוטל עליו תפקיד ציבורי, מוחזק כמי שמסכים להבאת הנתונים המכשירים אותו לידיעת הציבור". 

​ביום חמישי שעבר (30.8.26) קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, את עתירת עמותת "עתים" נגד המשרד לשירותי דת והממונה על חוק חופש המידע במשרד. 

​בפסק הדין הורה סגן נשיא בית המשפט, השופט ארנון דראל, למשרד לשירותי דת למסור לעמותה את נתוני הכשירות, ההשכלה והניסיון המקצועי של יושבי ראש המועצות הדתיות, וכן לפרט את ה"כישורים המיוחדים" שהוצגו לגבי ממונים בעלי זיקה אישית או פוליטית לשר לשירותי דת.

לאחר שבמשך חודשים ארוכים סירב המשרד לשירותי דת למסור מידע על אודות עמידתם של בעלי התפקידים במועצות הדתיות בתנאי הסף והכשירות הנדרשים בחוק. המשרד נימק את סירובו בטענה כי מסירת המידע משאלוני המועמדים מהווה פגיעה בפרטיותם לפי חוק חופש המידע וחוק הגנת הפרטיות. 

​השופט ארנון דראל דחה טענות אלו וקבע בפסק הדין כי האינטרס הציבורי בפיקוח על תקינות המינויים גובר: ​"המידע המבוקש אינו נוגע להיבטים האינטימיים של חיי המועמדים, אלא למידע הרלוונטי הנדרש בדין לתפקיד הציבורי אליו הם מבקשים להתמנות. המעוניין במשרה ציבורית בכירה מוחזק כמי שמסכים לכך שאם ייבחר לתפקיד יובאו לידיעת הציבור הנתונים הבסיסיים המכשירים אותו למשרה".

​בית המשפט חייב את המשרד לשירותי דת למסור את המידע בתוך 30 יום ופסק כי המשיבים ישלמו לארגון "עתים" שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת החזר אגרת משפט. 

עו"ד יאיר מבורך שאג מארגון "עתים": "פסק הדין התקדימי של בית המשפט המחוזי הוא אבן דרך חשובה במאבק לשקיפות ולמנהל תקין בשירותי הדת בפרט ובשירות הציבורי בכלל. המועצות הדתיות מנהלות תקציבי עתק ומשפיעות באופן ישיר על חייהם של מיליוני אזרחים.

"הציבור זכאי לדעת שמי שממונה לנהל את הגופים הללו, וגופים ציבוריים בכלל, עומד בדרישות החוק ומחזיק בכישורים המתאימים ולא מונה רק בשל קרבה או זיקה פוליטית. נמשיך לעמוד על המשמר ולדרוש שקיפות מלאה למען הציבור בישראל".