חוק יסוד: מלח הארץ

"אמא שלי שלחה אותי לאנטבה", סיפר השבוע אלוף במילואים דורון אלמוג בטקס הזיכרון הממלכתי במלאת 50 שנה למבצע, שנערך בבית הנשיא. גילוי נאות ברוח שבט לוי: אני הנחיתי את הטקס.

שאלתי את אלמוג מי נתן לו את ההוראה להצטרף למבצע יונתן, כמעט שלוש שנים לאחר שאחיו הצעיר ערן, לוחם שריון, נפל במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. והוא סיפר:

"חזרתי הביתה אחרי כמה ימים בשטח. הייתי אז מפקד סיירת הצנחנים, היינו בפעילות מבצעית. אין טלפונים, אין מכשירים ניידים, מחשבים, ואני מגיע הביתה בלילה ועולה במדרגות - אמא שלי מחכה לי עם דלת פתוחה ואומרת: מחר בשש בבוקר אתה מתייצב בסירקין".

הקהל לא ידע אם לצחוק או לבכות, ודורון המשיך: "אמא שלי, בעיניים בורקות, נפנפה בדף נייר ואמרה תוך כדי שאני עולה במדרגות: אתה רואה את כל השמות החשובים שכתובים פה? זה כל המטכ"ל שחיפש אותך והשאיר הודעות. יש מבצע חשוב מחר בבוקר, ואתה יוצא אליו".

- "לא פחדת?" שאלתי, "היא לא פחדה?"

"הסתכלתי אליה, והיא אמרה לי: דורון, אתה מסוגל!"

התקרה בבית הנשיא כמו התרוממה מרוב מחיאות כפיים. הציבור הריע לאמא של דורון אלמוג, שהציבה את מדינת ישראל ואת החטופים במקום הראשון, ואת טובתה האישית אי שם במורד הסולם. הקהל הריע לעיניים הבורקות שלה, לאמונה. הקהל הריע לאומץ הלב של דורון אלמוג, מפקד סיירת הצנחנים שהיה ללוחם צה"ל הראשון שדרך על אדמת אנטבה, עמד בראש כוח המעטפת והשתלט על מגדל הפיקוח בשדה התעופה ההוא, כדי שלוחמינו יאמרו לחטופים: באנו לקחת אתכם הביתה.

והקהל התרגש גם כשלוחם הימ"מ א', שהשתתף במבצע ארנון, סיפר איך בלב נוסייראת הוא לחש לנועה ארגמני את אותן מילים: באנו להחזיר אותך הביתה.

מבצע אנטבה הפך לאירוע מכונן עבור האלוף דורון אלמוג, שסיפר כי הוא משתדל לחיות "אנטבה חברתי" גם דרך הכפר השיקומי שהקים, "נחלת ערן".

כל אחד מאיתנו מחויב לראות את מי שנמצא סביבו, את מי ששבוי לא רק בגלל נסיבות ביטחוניות. יש השבוי בגוף נכה, בנסיבות חיים קשות, בתנאי מחיה מאתגרים.

אנטבה חברתי

החובה להיות שותפים בהגנה על המולדת אינה רק ציונית. היא אזרחית ואנושית. החברה הישראלית מחויבת לרומם את מורשת הקרב של לוחמיה, ושל האימהות שחינכו אותם להיות כאלה, ומחויבת לסולידריות ולערבות הדדית. בהר סיני נאמר למשה רבנו "לא תעמוד על דם רעך", פסוק אחד משם נכתב "ואהבת לרעך כמוך", הפתגם שרבי עקיבא מסגר בהמשך ככלל גדול בתורה.  החוק שחוקק השבוע פוגע בביטחון ישראל כמו כל סרבנות אחרת, ושולל מהקואליציה את הלגיטימציה לגנות כל סרבנות אחרת.

אולי לכן גולדקנופף אמר בזמן ההצבעה בכנסת, שהוא מעולם לא תיאר לעצמו שבמדינת ישראל יהיה צורך לחוקק חוק לימוד תורה. אכן, אין צורך.

אבל יש צורך שבמדינת ישראל כל ילד יכיר, למשל, את מבצע יונתן, ואת מבצע ארנון. לשם כך הייתי מחוקקת השבוע חוק פשוט ומתבקש, שכולו מוטיבציה הגורמת לאנשים מכל הצבעים והזרמים לרצות להיות חלק ממורשת ההגנה על המולדת.

חוק יסוד: מלח הארץ, ידאג שכל ביקורת על משתמטים בטלוויזיה תלווה בתוכניות הכי חדישות ומגניבות שיספרו סיפורי גבורה יפים שירוממו את מורשת הקרב ואת הלוחמים שלנו (לא, "פאודה" ממש לא עושה את זה. תודה).

לא רק מערכת החינוך אשמה בכך שילדים לא מזהים את ראש הממשלה שבזכותו יצא מבצע יונתן לפועל (רבין!).

בכל הזרמים החינוכיים ובכל הערוצים הממלכתיים צריך לספר על ארנון זמורה, גיבור בן דור הסמארטפונים, שהצלצול בסלולר שלו היה השיר של מבצע יונתן: "אל ארץ צבי". 

אזרחי ישראל צריכים לדעת איפה זה על המפה נוסייראת, ואיפה זה אנטבה.

הכל תודעה, הכל חינוך, אפשר להתעליין עד מחר על בחורה שלא ידעה איך נראה רבין - תבדקו אם הילדים שלכם יודעים איך נראה יוני ואיך נראה ארנון. זה תלוי רק בנו, או כמו שאמרה תמי אברוצקי, אמא של דורון אלמוג: אתה מסוגל.