המערכה על הנרטיב: הרש"פ פנתה לאונסק"ו להכיר בבריכות שלמה כאתר פלסטיני

ימים ספורים לאחר שטקס הנחת אבן הפינה למסגד בבריכות שלמה נבלם בעקבות צו של אלוף פיקוד המרכז, פותחת הרשות הפלסטינית חזית חדשה במאבק על האתר, הפעם בזירה הבינלאומית.

ברשות מקדמים מהלך להכרה רשמית של אונסק"ו בבריכות שלמה כאתר מורשת פלסטיני, כחלק ממאבק רחב יותר על עיצוב הנרטיב ההיסטורי של האתרים ביהודה ושומרון.

הבוקר (שלישי) פנה ארגון "שומרים על הנצח", העוסק במעקב ובהגנה על אתרי מורשת באזור, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי הקבינט, בדרישה לנקוט צעדים מיידיים לבלימת המהלך ולהעניק לישראל חופש פעולה מלא להגנה על האתרים. במכתב טוענים בארגון כי מדובר במאבק אסטרטגי על זהותה ההיסטורית של הארץ, ולא רק על אתר ארכיאולוגי בודד.

על םי הארגון מדובר בשיטה שהרשות מפעילה בשנים האחרונות, באמצעותה הצליחה עד כה לרשום באונסק"ו חמישה אתרים כאתרי מורשת פלסטיניים, וכעת היא פועלת לקדם הכרה ב-24 נוספים, בהם בריכות שלמה, ההרודיון, ארמונות החשמונאים ושומרון הקדומה - אתרים בעלי חשיבות מרכזית להיסטוריה היהודית.

המהלך הנוכחי מגיע בהמשך לניסיון מהשבוע שעבר לקיים במתחם טקס הנחת אבן פינה למסגד, בהשתתפות ראש ממשלת הרשות. הטקס נמנע בצו של אלוף פיקוד המרכז, אך זמן קצר לאחר מכן הגיעו לאתר שר התיירות ושרת העתיקות הפלסטינים והכריזו על כוונתם לפנות לאונסק"ו.

ב"שומרים על הנצח" מזהירים כי הכרה בינלאומית באתר עלולה להעניק לרשות הישג מדיני ותודעתי משמעותי ולעגן את הנרטיב הפלסטיני. במכתבם הם מדגישים כי בריכות שלמה הן מליבה של מערכת אספקת המים העתיקה לירושלים, שפעלה יותר מ-2,000 שנה, וכי האתר סובל שנים מהזנחה, מעבודות בלתי חוקיות ומפגיעה בשרידים הארכיאולוגיים.

נוסף על כך, הארגון דורש מהממשלה לקבוע "קו צהוב" לאתרי המורשת, בדומה למרחבי הביטחון בגזרות אחרות, ולאפשר לכוחות הביטחון חופש פעולה מלא גם בשטחי A ו-B בטענה שמדובר בהפרה של הסכמי אוסלו ובפעולה המנוגדת למשפט הבינלאומי.