“אתם לא אבות שכולים, אתם אבות של גיבורים”

כ-300 אבות שכולים מכל רחבי הארץ השתתפו בערב מיוחד ביקב פסגות • הארגון “הילדים שלנו” מרחיב את פעילותו ומקים קבוצות תמיכה ייעודיות לאבות

ערב אבות שכולים. צילום: מייקל כץ

למעלה מ-300 אבות שכולים מכל רחבי הארץ השתתפו אמש (חמישי) בערב שנערך ביקב פסגות, ביוזמת ארגון “הילדים שלנו”. מטרת האירוע הייתה להעניק לאבות רגע של חיבור, תמיכה, תקווה ותחושת שייכות - בתוך מציאות של אובדן כבד.

את הערב הנחתה אשת התקשורת והפעילה החברתית נטלי דדון, שפתחה בדברים: “אתם לא אבות שכולים, אתם אבות של גיבורים”. האירוע כולו עמד בסימן אחדות והוקרה לאבות שאיבדו את היקר להם מכל.

במהלך הערב נהנו המשתתפים ממופע של הזמר רביב כנר, לצד שיחות אישיות, דברי חיזוק ואווירה קהילתית מחבקת. המסר המרכזי שליווה את האירוע היה חיבור בין אבות מכל המגזרים והקהילות בישראל, והזכרת העובדה כי אינם צועדים בדרך הזו לבדם.

בין המשתתפים היו אבות שאיבדו את ילדיהם בנסיבות שונות - בלחימה, בפיגועים ובאירועים טראגיים נוספים. בין היתר נכחו איציק גואילי, אביו של החטוף רן גואילי; מנדי כץ, שהגיע מארצות הברית, אביו של משה כץ, חייל בודד שנפל בלבנון; יגאל תמם, ששני ילדיו אדיר ושירז נרצחו בטבח פסטיבל הנובה; אופיר שער, אביו של גיל-עד שער, וכן אבות נוספים.

נטלי דדון בערב לאבות שכולים, צילום: מייקל כץ

ארגון “הילדים שלנו”, שמרכזו במיאמי, מלווה כיום קרוב ל-2,000 משפחות שכולות ברחבי ישראל באמצעות סיוע רגשי, קהילתי ומעשי. לאחר שנים של פעילות שהתמקדה בעיקר באלמנות, אימהות וילדים, הרחיב הארגון בחודשים האחרונים את פעילותו גם לאבות שכולים, בין היתר באמצעות הקמת למעלה מעשר קבוצות תמיכה הפועלות ברחבי הארץ.

מייסד ומנכ”ל הארגון, ג’וזף וקס, אמר במהלך הערב: “זהו הרבה יותר מאירוע – זה רגע היסטורי עבורנו. כבר למעלה מאלף ימים שאנחנו מלווים משפחות שכולות, מחבקים ומבטיחים להן שלא יישארו לבד. לראות מאות אבות מכל קצוות החברה הישראלית יושבים יחד כמשפחה אחת - זו הגשמת חזון. אין כאן ימין ושמאל, אין דתי או חילוני - יש עם אחד”.

לדבריו, הצלחת האירוע תימדד בתחושת השייכות שייקחו עמם המשתתפים: “אם כל אב ייצא מכאן בתחושה שרואים אותו, שאוהבים אותו ושיש לו קהילה שתמשיך לצעוד איתו גם מחר - נדע שהצלחנו. זו רק ההתחלה”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר