"כעס - ואז תחושת שליחות": אימו של סמ"ר נאור סיבוני ז"ל ממשיכה את דרכו

מאז נפילתו של בנה, סמ”ר נאור סיבוני ז”ל, בקרבות בגזרת נחל עוז ב-7 באוקטובר, הפכה צילה סיבוני ממושב גילת את האבל האישי לשליחות ציבורית עוצמתית.

האם, שבעבר נמנעה לחלוטין מעמידה מול קהל, מרצה כיום בפני חיילים, בני נוער ומנהלים ברחבי הארץ, במטרה להנציח את דרכו של בנה ולעודד ערכים של נתינה, אמונה ואחדות.

נאור סיבוני ז"ל, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, היה בן 20 וחצי בלבד בנופלו. בני משפחתו מתארים אותו כצעיר מלא שמחת חיים, אהוב על חבריו ובעל רוח התנדבות יוצאת דופן. רק לאחר מותו גילו בני המשפחה כי סייע בסתר לחיילים בודדים, רכש ציוד לחברים שנזקקו לכך ונלחם בתופעות של חרם חברתי.

בבוקר 7 באוקטובר שהה נאור בבסיס נחל עוז. זמן קצר לאחר תחילת מתקפת חמאס הוא לבש מדים, הצטייד ויצא להילחם. במהלך הקרב זיהה את חדירת המחבלים והזהיר את חבריו. באחד הרגעים הקשים, אף העיר חבר שלקה בהלם קרב באמצעות סטירה קלה כדי להחזירו לתפקוד, ואותו לוחם היה זה שבהמשך חילץ את נאור בחזרה למיגונית לאחר שנפצע מירי.

נאור נלחם במשך שעות לצד חבריו עד שנפגע באורח קשה, ובהמשך השליכו המחבלים רימונים אל המיגונית שבה שהו הלוחמים. רק ארבעה ימים לאחר מכן, אחרי שהמשפחה הקימה חמ"ל עצמאי וחיפשה אותו בין בתי החולים, הגיעה ההודעה הרשמית על נפילתו.

"היה כעס נוראי"

"היה לי כעס נוראי", מספרת צילה על המשבר האישי והאמוני העמוק שחוותה בימים הראשונים. "אבל מתוך הכאב הבנתי שהתפקיד שלי עכשיו הוא להמשיך את האור של נאור ולהפיץ אותו הלאה".

את פעילות ההנצחה החלה בחצר ביתה בגילת, שם הקימה את "הפטיו של נורי" - מרחב הנצחה שבו אירחה קבוצות קטנות. בהמשך הוזמנה להרצות במקום עבודתה בשירות התעסוקה, ומאז הפכו ההרצאות לחלק מרכזי מחייה.

במהלך המפגשים היא פוגשת בני נוער וחיילים שמספרים כי סיפורו של נאור שינה את חייהם: תלמידים שהחליטו בעקבותיה להתגייס לקרבי, וקצין צעיר ששקל לפרוש מקורס קצינים והעיד כי ההרצאה נתנה לו את הכוחות לסיים את המסלול.

במקביל להרצאות, הקימה צילה עמותה שכל הכנסותיה מוקדשות לסיוע לחיילים נזקקים, כהמשך ישיר לערכים שאפיינו את נאור. לאחרונה הצטרפה גם לפעילות של פורום "צו החיים", הפועל לחיזוק הזהות היהודית והאחדות בחברה הישראלית. “אני מאמינה שבסופו של דבר מה שנשאר הם המעשים הטובים והאמונה שלנו”, מסכמת צילה. "אם הסיפור של נאור מצליח לתת כוח לעוד אדם, לעוד חייל או לעוד נער - זו השליחות שלי".