למה מאות כדורי רגל מוצאים את עצמם בפחי האשפה של הנגב?

בזמן שמיליוני אוהדי כדורגל ברחבי העולם צמודים למסכים ומריעים לכוכבים הגדולים, בפארק המיחזור והחינוך הסביבתי "דודאים" שבנגב מתמודדים עם הצד הפחות נוצץ של החגיגה. נתונים מפתיעים שנחשפו לאחרונה מגלים כי מדי שנה מגיעים לאתר מאות כדורי רגל וציוד ספורט פגום, שנזרקו לפחי האשפה ומשם הגיעו ישירות לטיפול בפארק.

התופעה מתעצמת במיוחד במהלך חודש המונדיאל, כאשר מכירות הציוד בשיאן. הסיבה המרכזית לכך היא תרבות ה"צריכה המהירה": השוק מוצף בכדורים זולים העשויים מחומרים סינתטיים באיכות נמוכה. כדורים אלה אינם עומדים בעומס המשחק, ונקרעים או מתפנצ'רים במהירות. התוצאה היא הצטברות של פסולת פלסטיק וגומי מורכבת, שקשה מאוד למחזר ומטילה עומס כבד על כדור הארץ.

ב"דודאים" מציעים להעניק פרשנות סביבתית חדשה לסיסמה האולימפית המפורסמת: כדור "חזק יותר" הוא כדור איכותי ותפור היטב שמחזיק מעמד שנים, גם על האספלט השכונתי. כדור זול הוא אכן "מהיר יותר" – אך רק בדרכו אל פח האשפה. ולמרות שמחירו בתחילה "גבוה יותר", בחישוב ארוך טווח הוא חוסך כסף רב, שכן כדור אחד טוב מחליף רכישה של חמישה כדורים פשוטים שמתבלים במהירות.

אורית חן, רכזת הדרכה ב"דודאים", מסבירה כי המונדיאל הוא "חג של ספורט, אך הוא לא חייב להיות חג של פסולת". לדבריה, הבעיה אינה בילדים שבועטים בכדור, אלא בתרבות הצרכנות המפתה אותנו לקנות מוצרים זולים, שהמחיר האמיתי שלהם משולם בסופו של דבר באתר המיחזור. היא קוראת להורים ולילדים: בחרו באיכות – זה נכון לכיס שלכם, ונכון לסביבה.