"שום מערכת הגנה לא יכולה להגן עלינו מפני אובדן האמון בינינו": חיים טייב, מייסד קבוצת טייב ונשיא קרן מנומדין, נשא דברים היום (ראשון) בוועידה השנתית של "ישראל היום" שמתקיימת במלון מצודת דוד בירושלים, בהפקת "פליישמן פלס הפקות".
"אני מבקש לפתוח היום בצורה קצת אחרת", אמר טייב. "כי האמת היא שקשה לי לעמוד כאן ולדבר על חוסן לאומי כאילו הכול כרגיל. קשה לי לדבר על עתיד משותף, כשבימים אלה נדמה שלפעמים אנחנו מאבדים את היכולת לראות זה את זה. קשה לי לדבר על חוסן, כשאנחנו שומעים יותר ויותר קולות של פילוג, של הסתה, של שנאה ושל דה לגיטימציה. וכשאני מסתכל סביבי, אני מודאג.
"אובדן האמון"
"מודאג לא מהאויבים שמחוץ לגבולות המדינה. מודאג ממה שקורה בתוך הבית. שום מערכת הגנה לא יכולה להגן עלינו מפני אובדן האמון בינינו. ושום כיפת ברזל לא יכולה ליירט שנאה. ולכן אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לקרוא מכאן, בצורה הכי ברורה שאני יכול, לכל מנהיגי הציבור בישראל: לראש הממשלה. לראשי המפלגות. לקואליציה. לאופוזיציה. לשרים. לחברי הכנסת. למובילי דעת הקהל.
"תעצרו! לפני שיהיה מאוחר מדי. קחו אחריות. לא אחריות מפלגתית. לא אחריות פוליטית. אחריות לאומית. כי יש רגעים שבהם ההיסטוריה לא תשאל מי ניצח בוויכוח. היא תשאל מי מנע את הקרע. מי עצר בזמן. מי בחר במדינה לפני המחנה.
"מנחם בגין, אחד המנהיגים הגדולים בתולדות המדינה, הבין זאת היטב. בעיצומה של מחלוקת קשה שקרעה את החברה הישראלית הוא טבע את המילים: 'מלחמת אחים - לעולם לא'. וכאשר נשאל כיצד היה רוצה שיזכרו אותו, השיב: 'כמי שמנע מלחמת אחים'. אני חושב שיש בכך שיעור עצום לכולנו. כי מנהיגות נמדדת לא רק ביכולת להוביל. היא נמדדת גם ביכולת לעצור. אנחנו נמצאים ברגע כזה. ולכולנו יש אחריות. אחריות כלפי הדור הבא.
"כי בני הנוער בישראל מסתכלים עלינו עכשיו ולומדים מאיתנו מהי מנהיגות, מהי אזרחות ומהו חוסן. אני רואה זאת מדי יום בתנועת הנוער של השומר החדש, שבה אני גאה לכהן כנשיא. חוסן אמיתי נבנה מלמטה למעלה. הוא נבנה כאשר צעירים לומדים אחריות, מנהיגות ויכולת להקשיב גם למי שחושב אחרת.
"ומכאן אני רוצה לעבור לסוגיה שלשמה התכנסנו כאן היום. חוסן. כשמדברים על חוסן לאומי, מדברים בדרך כלל על ביטחון, כלכלה וחדשנות. כל אלה חשובים. אבל חוסן נמדד בסופו של דבר ביכולת של אנשים לפעול יחד גם בתקופות של מחלוקת ואי־ודאות. זו המשמעות העמוקה של חוסן. וזו המשימה הגדולה ביותר של ישראל היום.
"ישראל היא מדינה יוצאת דופן. יש לנו כלכלה חזקה, חדשנות ברמה עולמית וחברה אזרחית מרשימה. אחרי שבעה באוקטובר ראינו שוב את העוצמה הזו באלפי אזרחים שקמו ופעלו ללא היסוס. ברגעי האמת, הכוח הגדול ביותר של ישראל הוא האנשים שלה. אבל כדי לשמור על החוסן הזה לאורך זמן, אנחנו חייבים לחזק את הלכידות החברתית ואת תחושת הגורל המשותף. הדור שהקים את המדינה פעל מתוך סיפור משותף ותחושת ייעוד. הדור שלנו נדרש לכתוב את הפרק הבא של הסיפור הישראלי.
"ציונות שמחברת בין צמיחה כלכלית לאחריות חברתית. בין מרכז לפריפריה. בין יהודים מכל הזרמים. בין יהודים לערבים. ובין ישראל ליהדות התפוצות. ציונות שמבינה שהמשאב האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא האנשים שלה. כולם. בלי יוצא מן הכלל.
"בקרן מנומדין של משפחת טייב אנחנו פועלים בדיוק ברוח הזאת. אנחנו עובדים עם ממשלה, רשויות מקומיות ומנהיגים מכל חלקי החברה הישראלית כדי לבנות מפות דרכים לאומיות, לחזק מנהיגות ולהוביל תהליכים ארוכי טווח של שינוי. ומה שאנחנו רואים שוב ושוב הוא שהחוסן של ישראל נבנה בכל מקום שבו אנשים בוחרים לקחת אחריות על המשותף. בכל מקום שבו בונים אמון. בכל מקום שבו מחברים בין קהילות.
"מתוך אמונה בחשיבות החוסן יצרנו את פרס טייב לחוסן לאומי. הפרס נולד מתוך אמונה פשוטה: החוסן של ישראל נבנה על ידי אנשים, קהילות וארגונים שבוחרים לקחת אחריות, לבנות אמון, לחבר בין אנשים ועושים זאת ללא כותרות, ללא פרסום ובלי ציפייה להכרה.
"אבל החברה הישראלית חייבת להכיר בהם. פרס טייב יוענק מדי שנה ליוזמות ולאנשים שפועלים לחיזוק הלכידות החברתית, האמון והחוסן הלאומי של ישראל לאורך זמן. לצד הפרס המרכזי יוענקו גם אותות מיוחדים בתחומי ההשפעה הציבורית, החוסן הלאומי וחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.
"המשימה שלנו היא לבנות עתיד משותף, גם מתוך השונות הגדולה שמרכיבה את החברה הישראלית. כי אם נדע לבחור בחיבור במקום בפילוג. באחריות במקום בהאשמות. ובשותפות במקום בשבטיות - לא רק שנחזק את החוסן של מדינת ישראל. נבטיח את עתידה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו