חברות ביטחוניות מרוויחות מיליארדים - למה הפנסיה שלכם לא רואה מזה שקל?

מדוע מדינת ישראל בוחרת להנפיק את החברות הביטחוניות שלה בחו"ל? • הבורסה בתל אביב הוכיחה את עמידותה, חוסנה והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי חזק

הבורסה בתל אביב, צילום: יהושע יוסף

"משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות", בישרה הידיעה בעיתון. מרבית הקוראים אולי התעכבו לרגע, קראו ודפדפו הלאה.

אלא שהסוגיה מחייבת לעצור ולשאול שאלה פשוטה, אך עקרונית ומקוממת: מדוע מדינת ישראל אינה בוחרת להנפיק את החברות האסטרטגיות ביותר שלה בבורסה המקומית, ולמעשה אינה נותנת אמון בבורסה שלה עצמה - דווקא בשעה שהיא מוכיחה את עוצמתה?

מערכות ארטילריה רקטית מסוג PULS מתוצרת אלביט, צילום: אלביט מערכות

מאז ה-7 באוקטובר, הבורסה בתל אביב הפגינה עמידות יוצאת דופן. למרות מלחמה מתמשכת, מבצעים וסבבי לחימה לא-צפויים, על אף אי-ודאות ביטחונית ואתגרים כלכליים גלובליים, היא הצליחה לשמור על יציבות ואף להציג ביצועי יתר ביחס לשווקים מרכזיים בעולם.

לא מדובר רק במספרים או במדדים - אלא בהוכחה ברורה לעומק השוק, לאמון המשקיעים וליכולת של הכלכלה הישראלית לפעול גם תחת לחץ קיצוני.
בתוך המציאות הזו, החברות הביטחוניות הישראליות הפכו לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. הביקוש העולמי לטכנולוגיה ביטחונית ישראלית נמצא בשיא, צבר ההזמנות גדל בקצב מהיר, והעניין מצד משקיעים מוסדיים בינלאומיים רק מתגבר.

המסחר בוול סטריט, ארכיון, צילום: GettyImages

אלו חברות שהן לא רק ממשלתיות או עסקיות - הן אסטרטגיות למדינת ישראל, לחוסנה הביטחוני ולמעמדה הבינלאומי. לכן, קשה להבין את ההיגיון שבמהלך שבו חברות אלו מונפקות מחוץ לישראל.

לעיתים ההסבר הוא גישה לשווקים גדולים יותר, לעיתים מדובר בהרגלים היסטוריים של שוק ההון ("כדי להצליח באמת צריך וול סטריט"), ולעיתים בתחושה ש"שם נמצא הכסף הגדול".

זו תפיסה שגויה, והמציאות של השנים האחרונות מוכיחה אחרת: ישראל היא כבר לא שוק הון פריפריאלי, אלא מרכז פיננסי מתקדם, מחובר ומשוכלל.

הבורסה בתל אביב של היום היא זירה בינלאומית לכל דבר, ולא רק בגלל שינוי ימי המסחר. היא מושכת משקיעים זרים, מנהלת מסחר בהיקפים גבוהים, ומספקת לחברות ציבוריות תשתית רגולטורית אמינה, שקופה ומתקדמת. יתרה מכך, היא יודעת להתמודד עם חברות ביטחוניות מורכבות, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין שקיפות לבין רגישות ביטחונית.

יש כאן גם היבט עמוק יותר, שאינו רק פיננסי. כאשר חברה ביטחונית ישראלית, ועוד ממשלתית, מנפיקה בחו"ל בלבד, הציבור הישראלי - באמצעות חסכונותיו, קרנות הפנסיה וקופות הגמל - מאבד חלק מהיכולת להיות שותף ישיר בהצלחתן של חברות שמעצבות את ביטחונו.

הנפקה בישראל איננה רק פעולה פיננסית; היא גם אמירה של שותפות לאומית. הטענה כי רק שווקים זרים יכולים להעניק לחברות הללו את הבמה הראויה להן אינה עומדת עוד במבחן המציאות. להיפך; היא מתעלמת מהעובדה ששוק ההון הישראלי הוכיח את עצמו שוב ושוב, ובמיוחד בתקופה האחרונה, כעמיד, מקצועי ואטרקטיבי גם בתקופות משבר.

מדינת ישראל צריכה לשנות גישה. המסר צריך להיות הפוך: מי שרוצה לצמוח - יכול וצריך לעשות זאת כאן. לא עוד תפיסה שלפיה הנפקה בחו״ל היא ברירת המחדל לחברות הגדולות והחשובות ביותר שלה, אלא תפיסה שלפיה הבורסה בתל אביב היא היעד הטבעי, הראשון והראוי להן. זהו אינטרס לאומי, כלכלי וציבורי. החברות הביטחוניות של ישראל צריכות להיסחר במקום שבו הן נולדו, פועלות ומשפיעות - כאן, בתל אביב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר