מועצת המחקר האירופית (ERC) העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד מענק בסך 2.5 מיליון אירו למחקר חמש־שנתי, בשיתוף רשות העתיקות ומעבדות מחקר באירופה.
המחקר יבקש לזהות היכן יוצרו ונכתבו מגילות מדבר יהודה, ולשפוך אור חדש על עולמם של הסופרים כותבי המגילות, מרכזי הידע והפצת הטקסטים ביהודה הקדומה. מגילות מדבר יהודה, הנשמרות ומטופלות במעבדות רשות העתיקות בירושלים, מכילות, בין השאר, את הכתבים הקדומים ביותר הידועים של התנ"ך.
מהיכן הגיעו כל המגילות? כל התשובות // צילום יולי שוורץ ושי הלוי, רשות העתיקות
אחת השאלות הגדולות בחקר מגילות מדבר יהודה, אשר מעסיקה את החוקרים כבר יותר מ-70 שנה, היא היכן נוצרו ונכתבו הכתבים הקדומים שנמצאו במערות המדבר.
האם לפחות חלקן נכתבו בקומראן בידי קהילה יהודית שהתבודדה במקום? האם מגילות אחרות הובאו ממוקדי כתיבה נוספים ביהודה - אולי מירושלים - והוסתרו במערות בשעת סכנה, או שמא המערות שימשו גם כספרייה או כגניזה קדומה?
המחקר החדש מבקש לבחון את השאלה הזו מזווית רחבה: לא רק מה כתוב במגילות ואיך הן נכתבו, אלא גם ממה הן עשויות וכיצד הוכנו. באמצעות בדיקות כימיות של הדיו, הקלף והפפירוס, ניתוח כתב היד, בחינת מבנה המגילות וכלי בינה מלאכותית, ינסו החוקרים לזהות את “טביעות האצבע” החומריות והסגנוניות של המגילות, ולבחון האם הן נוצרו במקום אחד, בכמה מרכזי ייצור, או הובאו אל מדבר יהודה ממקומות שונים.
מועצת המחקר האירופית (ERC) העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ', חוקר בעל שם עולמי בתחום מגילות מדבר יהודה מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, מענק מתקדם על סך 2.5 מיליון אירו עבור הפרויקט, הקרוי Tracing Scribes and Scrolls ה-ERC הוא אחד המענקים היוקרתיים באירופה, המוענק לחוקרים מובילים בעלי הישגים מחקריים יוצאי דופן, ומאפשר להם להוביל מחקר מדעי חדשני ורחב היקף. בחמש השנים הקרובות יעמוד פרופ' פופוביץ' בראש צוות רב־תחומי של חוקרי מדעי הרוח, מדענים ומומחי בינה מלאכותית, במטרה להתחקות אחר מקורן של מגילות מדבר יהודה.
למרות חשיבותן העצומה של המגילות, הידע המדעי לגבי המקום המדויק שבו יוצרו, עובדו ונכתבו נותר עדיין חלקי. המחקר החדש מבקש להתמודד עם הפער הזה, באמצעות שילוב בין בדיקות כימיות, בינה מלאכותית, ופליאוגרפיה - חקר כתבי יד עתיקים.
במסגרת הפרויקט, ובשיתוף רשות העתיקות, ייבחנו כ־250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה שנשמר ברשות העתיקות. לראשונה בהיסטוריית המחקר, ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, במטרה להשוות אותן לדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה. ההשוואה בין ההרכב הכימי של החומרים, תוכל לסייע בזיהוי מקורות חומרי הגלם, מסלולי ייצור אפשריים וקשרים בין אזורי כתיבה שונים.
הנתונים שייאספו במעבדה יעובדו באמצעות כלי בינה מלאכותית, אשר יחפשו דפוסים מורכבים בתוך המידע הכימי. לאחר מכן, התוצאות ישולבו עם ניתוחי כתב יד ועם ניתוח קודיקולוגי - האופן שבו הוכנו ונערכו המגילות - למשל, מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים, וסימני החיבור בין חלקי המגילה. לכך, יצטרפו מאפיינים לשוניים וספרותיים.
בדרך זו, מקווים החוקרים לבנות מודל שיסייע למפות את האוסף העצום של קטעי המגילה שבידי רשות העתיקות, הכולל יותר מ-25,000 פיסות כתב יד, כך שניתן יהיה למקם את הסופרים והמגילות השונות בזמן
ובמרחב. בנוסף, מקווים החוקרים להצביע על מוקדים שבהם התקיימו כתיבה, לימוד, יצירה והעברה של ידע ביהודה הקדומה - ואולי גם מעבר לה.
לדברי פרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד, מוביל המחקר: “המחקר שאנחנו עומדים לערוך, הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרתAI להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית שהשתכללה כל כך בשנים האחרונות, מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר: לא רק מי כתב, אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו, ומה היה מקומן בחברה של התקופה”.
המחקר מתבסס גם על הידע שנצבר בפרויקט ERC קודם שהוביל פרופ' פופוביץ -'The Hands That Wrote the Bible' אשר עסק בזיהוי כתבי יד וסופרים במגילות. כעת, מבקש הפרויקט החדש להרחיב את נקודת המבט: מהיד הכותבת - אל המקום שבו פעלה, אל החומרים שבהם השתמשה, ואל הרשתות התרבותיות שבהן נוצרו הטקסטים.
לדברי ד"ר עילית כהן ־ עפרי, השותפה למחקר מטעם רשות העתיקות: “המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. רשות העתיקות, אשר אחראית לשימור, תיעוד והנגשת הידע על מגילות מדבר יהודה, משקיעה מאמצים כבירים בחקר המגילות. בשנים האחרונות, אנו נחשפים לחשיבות הגדולה בהבנת החומרים שמהן עשויות המגילות- ובפרט הקלף, הפפירוס והדיו- ואלה עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים. השתתפות במחקר בינלאומי בסדר גודל כזה מאפשרת לרשות העתיקות לרתום את המומחיות שלה בחקר החומרים הארכיאולוגיים, לפתרון שאלות המרכזיות שמעסיקות את חוקרי המגילות והקהל המתעניין בארץ ובעולם".
במחקר ישתתפו חוקרים ומעבדות בירושלים, פיזה, נאפולי ואודנסה שבדנמרק, ובהם אילריה דגאנו, ליילה בירולו, קארה ראסמוסן ופרנק קיילדסן. באוניברסיטת חרונינגן ממלא ד"ר מערוף דהאלי תפקיד מרכזי בפיתוח ובהפעלת שיטות הבינה המלאכותית, שיאפשרו לנתח את מכלול הנתונים הכימיים ולזהות בתוכם דפוסי מקור והשתייכות. הפרויקט מתקיים גם בשיתוף המוזיאונים המצריים בברלין ובטורינו, וכן עם האוניברסיטה של לוון, לצורך השוואת פפירוסים ממצרים וממדבר יהודה.
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו: “מתוך פיסות קלף ופפירוס שנשמרו אלפיים שנה במדבר יהודה, עולה קולו של עולם יהודי קדום - עולם של אמונה, לימוד, כתיבה ויצירה, שחי ופעל כאן, בארץ הזו. מגילות מדבר יהודה הן עדות מרגשת לעומק הזיכרון היהודי ולשורשים העמוקים של עם ישראל בארצו. זוהי זכות גדולה ואחריות לאומית לשמר את המגילות, לחקור אותן בכלים המדעיים המתקדמים ביותר, ולהנגיש את סיפורן לדורות הבאים בישראל ובעולם”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו