דוח חדש של מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה בנוגע למוכנותה של מדינת ישראל למשבר האקלים. על פי הדוח, המהווה ביקורת מעקב שלישית בנושא, התנהלות הממשלה - לרבות תהליכי קבלת ההחלטות וניהול הסיכונים - אינה עולה בקנה אחד עם עוצמת האיומים הנשקפים למדינה, לחברה ולפרט. זאת למרות שישראל מוגדרת כ"אזור מוקדה" (Hot Spot), שבו קצב שינויי האקלים ועוצמתם גבוהים מהממוצע העולמי.
המגמות החזויות עד סוף המאה הנוכחית מתמצות בארבע מילים: חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר (עליית פני הים). השפעות אלה כבר מורגשות בשטח: בשנת 2025 נמדדו שיאי קור וגשמים עזים שגרמו לשיטפונות, לצד גלי חום קיצוניים שסייעו להתפתחות שריפת ענק באזור ירושלים באפריל.
כמו כן הביקורת מצביעה על "קיפאון" בהליך חקיקת חוק האקלים מאז דצמבר 2024, דבר המעיד על נסיגה מהמחויבות הלאומית האסטרטגית לנושא. נכון לסוף 2025, עדיין אין גורם ממשלתי מתכלל בעל סמכויות ומשאבים. מינהלת ההיערכות לשינויי אקלים, שהוקמה ב-2018, סובלת מתת-תקצוב חריף: בשיש שנות פעילותה הוקצו לה 1.3 מיליון ש"ח בלבד, והיא מאוישת בתקן אחד בלבד. המבקר קובע כי קיימת מגמה ברורה של נסיגה ביכולתה של המינהלת למלא את תפקידיה.
ישראל החמיצה את היעד של ועידת האקלים
עוד התברר כי 89% ממשרדי הממשלה והגופים הציבוריים הרלוונטיים לא הגישו תוכנית היערכות ישימה לשינויי האקלים. יתרה מכך, ישראל אינה עומדת ביעדים הבין-לאומיים שקבעה לעצמה. בעוד המדינה התחייבה להפחית 27% מפליטות גזי החממה עד 2030, קצב היישום הנוכחי צפוי להביא להפחתה של 12% בלבד. כמו כן, ישראל החמיצה את המועד להגשת התחייבות מעודכנת לוועידת האקלים העולמית בנובמבר 2025.
הדוח מזכיר כי לפי הפורום הכלכלי העולמי, איומי האקלים דורגו ברמת הסיכון הגבוהה ביותר לעשור הקרוב. באירופה לבדה נאמדו הנזקים הכלכליים מאירועי מזג אוויר קיצון ב-822 מיליארד אירו מאז 1980, כאשר רבע מסכום זה נרשם רק בחמש השנים האחרונות. למרות זאת, בישראל טרם בוצעה הערכה לאומית כלכלית מקיפה של השפעות המשבר.
לסיכום, דוחות המבקר מבהירים כי משבר האקלים כבר כאן, אך מדינת ישראל גוררת רגליים ונסוגה מהיערכות הכרחית לצמצום הנזקים הצפויים לכלכלה ולחיי האדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו