"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם הבירה הומצאה בישראל? התשובה יותר מעניינת ממה שחשבתם

אם חשבתם שהדבר הכי ישראלי בבירה הוא לשתות אותה מול משחק כדורגל, מתברר שייתכן שהסיפור מתחיל הרבה קודם • הכירו את ההיסטוריה של המשקה • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
אז האם הבירה המוצאה בעצם כאן בישראל. צילום: CHATGPT

במערת רקפת שבהר הכרמל, ליד חיפה, נמצאה אחת העדויות הקדומות ביותר בעולם לייצור משקה אלכוהולי מדגנים. במילים פשוטות יותר: משהו שנראה כמו אב קדמון של בירה.

חשוב לדייק. אי אפשר לקבוע בוודאות שזו הבירה הראשונה בעולם, וגם לא מדובר בבירה כמו שאנחנו מכירים היום. לא כוס קרה, לא קצף, לא פאב. החוקרים מתארים את המשקה הקדום כדייסתי, סמיך יחסית ובעל אחוז אלכוהול נמוך. אבל מבחינה ארכיאולוגית, הממצא דרמטי: שרידים בני כ- 13 אלף שנה שמצביעים על תהליך תסיסה מדגני בר כמו חיטה ושעורה.

מי שהכינו את המשקה היו בני התרבות הנאטופית, קבוצה פרהיסטורית שחיה באזור הלבנט בתקופה שבין ציידים לקטים לבין ראשית החקלאות. במערת רקפת נמצאו קברים, כלי אבן, מכתשים ושרידים מיקרוסקופיים של צמחים. לפי המחקר, חלק מהמכתשים שימשו לעיבוד מזון וחלקם ככל הנראה גם להכנת משקה מותסס מטיפוס דמוי בירה.

החלק המעניין באמת הוא לא רק שהייתה שם בירה, אלא למה היא הייתה שם. המערה שימשה אתר קבורה נאטופי, והחוקרים מעריכים שהמשקה שימש בטקסים ובסעודות פולחניות לזכר המתים. כלומר, עוד לפני ברים, פסטיבלים ומבצעי שישייה, האלכוהול היה כנראה חלק מטקס חברתי ורוחני.

ופה הסיפור הופך אפילו יותר גדול. במשך שנים ההנחה המקובלת הייתה שבני אדם התחילו להתיישב במקום אחד בעיקר בגלל חקלאות: מגדלים חיטה, אוגרים מזון, בונים יישוב. אבל הממצא ממערת רקפת מחזק רעיון אחר ומפתיע: ייתכן שהרצון להכין משקאות מותססים היה אחד הגורמים שדחפו בני אדם להתעסק יותר ויותר עם דגנים, ואולי גם להתקדם לעבר חקלאות מסודרת.

החוקרים עצמם מציינים שהבירה הקדומה עשויה לתמוך בתיאוריה שלפיה לא רק לחם, אלא גם משקה, עמד מאחורי ביות הדגנים.

זה נשמע מצחיק, אבל יש בזה היגיון. כדי להכין משקה כזה צריך לאסוף דגנים, לשמור אותם, לעבד אותם ולנהל תהליך שחוזר על עצמו. אלה בדיוק ההרגלים שמובילים חברה אנושית להיות פחות נודדת ויותר מאורגנת. במובן הזה, הבירה לא הייתה רק בילוי. היא אולי הייתה חלק מהדרך שבה בני אדם למדו לייצר תרבות.

מערת רקפת בהר הכרמל - נמצאו שם ממצאים עתיקים ומעניינים מאוד,

אז האם הבירה הומצאה בישראל? התשובה המדויקת היא: לא בטוח. אבל אחת העדויות הקדומות ביותר בעולם לייצור אלכוהול מדגנים נמצאה כאן, במערה ליד חיפה. וזה כבר מספיק כדי לתת לנו רגע קטן של גאווה מקומית.

בסוף, הסיפור של מערת רקפת מזכיר משהו יפה על האנושות. עוד לפני ערים, ממלכות ומדינות, אנשים כבר התכנסו יחד, ערכו טקסים, חלקו אוכל ומשקה, וניסו לתת משמעות לחיים ולמוות.

ובקיצור, גם לפני 13 אלף שנה בני אדם כנראה הבינו דבר אחד בסיסי: לפעמים כדי לבנות חברה צריך קודם כל סיבה טובה לשבת יחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר