מחקר חדש חושף: כך שינתה המלחמה את פני הגליל המזרחי

מחקר חדש של מרכז הידע האזורי של אוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה, שיוצג מחר (שני) בוועידת הגליל המזרחי ע"ש אלעד ארליך ז"ל, מציג תמונה מורכבת של השלכות המלחמה על הגליל המזרחי. לצד פגיעה עמוקה בצעירים, בעסקים ובחקלאות, עולה גם מסר של תקווה: רוב הצעירים מבקשים לשוב לצפון, והעסקים והחקלאים מביעים רצון להמשיך לצמוח ולשתף פעולה.

אחד הנתונים הבולטים מראה כי 85% מצעירי הגליל עזבו את האזור במהלך המלחמה, כאשר כמחציתם נאלצו להתפנות לתקופה ממושכת. עוד עולה כי 84% מהעסקים דיווחו על פגיעה במחזור השנתי. מהסקר, שנערך בקרב בני 18 עד 40, עולה כי מחצית מהצעירים נאלצו לעזוב את האזור, 56% דיווחו על פגיעה בחוסן הנפשי וביכולת להתרכז, כ-40% חוו טלטלה תעסוקתית בעקבות המלחמה ו-64% אינם חשים ביטחון באזור מגוריהם.

עוד עולה כי 53% מהצעירים זקוקים לחיבור למקומות עבודה, להתמחות ולפיתוח קריירה באזור, ו-44% מבקשים הכוונה למציאת משרות איכותיות. לצד זאת, המחקר מצביע גם על רצון משמעותי להשתקע מחדש בגליל. 65% מהצעירים הצהירו כי בכוונתם לחזור להתגורר בצפון, כאשר בקרב צעירים המעורבים בפעילות קהילתית, שיעור הנכונות להישאר באזור מטפס ל-77%.

גם מצב המשק המקומי ממשיך להיות מורכב. מהנתונים עולה כי 84% מהעסקים בגליל המזרחי דיווחו על פגיעה במחזור הפעילות השנתי, בעיקר בשל ירידה במכירות ובמספר הלקוחות, מחסור בכוח אדם, פגיעה ברווחיות וקשיים בשרשרת האספקה. 43% מבעלי העסקים אף שקלו לסגור את העסק או להעבירו למקום אחר, אך למרות זאת 64% מאמינים כי ימשיכו לפעול, ו-69% מעוניינים להשתלב בקהילות עסקיות וליצור שיתופי פעולה אזוריים.

גם החקלאות, מהענפים המרכזיים באזור, ספגה מכה קשה. החוקרים מצביעים על פגיעה כתוצאה מחוסר גישה לשטחים חקלאיים, מחסור חריף בכוח אדם, קשיי שיווק ואובדן יבולים. עם זאת, מרבית החקלאים מביעים רצון להתחדש: 72% מעוניינים בשיתופי פעולה בתחום ההפצה והשיווק, 70% בפיתוח טכנולוגי של המשקים ו-62% מהחקלאים הצעירים פתוחים לשותפויות.

פרופ' איילה כהן, ראש מרכז הידע האזורי, אמרה: "הנתונים מצביעים על פגיעה עמוקה בצעירי הגליל, בעסקים המקומיים ובחקלאות, אך גם על חוסן, שייכות ורצון ברור להישאר ולבנות את האזור מחדש. העובדה שרבים מהצעירים מבקשים לחזור לצפון, ושמעורבות קהילתית מחזקת את הנכונות להישאר, מדגישה את הצורך להשקיע בקהילה, בתעסוקה ובתחושת ביטחון. תפקידו של מרכז הידע הוא להפוך את הנתונים לכלי עבודה עבור מקבלי ההחלטות. דווקא מתוך המשבר נפתחת הזדמנות לעצב מדיניות אזורית מדויקת, מבוססת נתונים וארוכת טווח".

יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן-מובחר, הוסיף: "המחקרים אינם רק משקפים את גודל האתגר, אלא גם את גודל ההזדמנות. אנחנו רואים צעירים שרוצים לחזור, עסקים שמבקשים לשתף פעולה וחקלאים שמבקשים לצמוח. זו ההוכחה שהדרך לצמיחת הגליל עוברת בחשיבה אזורית, בשיתופי פעולה ובהשקעה ארוכת טווח שתהפוך את הגליל המזרחי למוקד של חדשנות ואיכות חיים".