עמרי ולישי מירן הגיעו היום (שבת) לביתם בקיבוץ נחל עוז בפעם האחרונה לפני הריסתו. בסדרת סטוריז שפרסמה לישי ברשתות החברתיות תועדו השניים נפרדים מהבית שבו חיו עד 7 באוקטובר, רגע לפני שייהרס במסגרת הליך השיקום והבנייה מחדש בקיבוץ.
כעת, עם הפרידה הסופית מהמבנה רגע לפני הריסתו, משלימה משפחת מירן פרק נוסף במסע הארוך שעברה מאז 7 באוקטובר. לישי כתבה בסטורי: "לפעמים היה בא לי שהכל פשוט ייהרס ולא להתמודד עם זה". לאחר מכן הוסיפה בהומור בתיעוד מתוך ביתם: "יחסית לשנתיים וחצי דווקא די נקי פה".
לישי ועומרי מירן מגיעים לבית שלהם בנחל עוז לפני ההריסה // מתוך האינסטגרם של לישי מירן
הביקור הנוכחי מגיע 7 חודשים לאחר שעמרי שב לראשונה לביתו מאז שוחרר מהשבי. באותו ביקור, שהתקיים 768 ימים לאחר שנחטף מביתו במהלך מתקפת חמאס, שיתפה לישי בתחושות הקשות שליוו את החזרה למקום שנותר קפוא בזמן במשך יותר משנתיים.
"בפעם האחרונה שעמרי היה פה, זה היה היום האפל בחייו. בחיים של כולנו כמשפחה", כתבה אז. "בוקר שהוא ואני, והבנות שלנו, היינו מעדיפים לשכוח, אבל כנראה לא נוכל אף פעם".
לישי סיפרה כי לאורך כל התקופה שבה עמרי הוחזק בשבי, לא הייתה מסוגלת להתחיל בשיקום הבית. "לא הייתי מסוגלת להתחיל לשפץ את הבית ולפנות את השברים. הרגשתי שאם אתחיל לפני שעמרי חוזר אלינו, תהיה בזה משהו מן ההשלמה שזה טבעי ובסדר".
לדבריה, במשך שנתיים נותר הבית כמעט כפי שהיה לאחר מתקפת 7 באוקטובר. "נשארו כדורים בקירות, רסיסי זכוכית על הרצפה, סדקים בתקרה. כביסה שלא קיפלתי מאז אותה שבת, משחקים של רוני ועלמא שהתכסו באבק וטיח".
באותו ביקור ראשון לאחר השחרור תיארה גם את תחושת הסגירה הראשונית של המעגל: "ופתאום הבית שוב הרגיש כמו בית, על אמת. והזיכרונות של בכי ואזעקות התחילו קצת להתחלף בחיוכים ומחשבות על העתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
