"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

סכנה בריאותית: "הטרור החדש" שעלול לזהם את מי השתייה שלכם

בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון נחשפו נתונים מדאיגים: כ-52 מיליון קוב מים נשאבים מדי שנה באופן בלתי חוקי מאגן ההר • גורמי מקצוע הזהירו מפגיעה במקורות מים, מסיכוני זיהום ומנזק כלכלי לחקלאות הישראלית

,עודכן
0השמעה
"תופעה עלולה לגרום לזיהום מקורות המים" (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה היום (רביעי) דיון מיוחד בתופעת "טרור המים" ביהודה ושומרון, על רקע נתונים חדשים המצביעים על היקף נרחב של קידוחים פיראטיים וגניבות מים ממקורות אסטרטגיים של ישראל.

על פי נתוני רשות המים והשירות ההידרולוגי, אותרו עד כה כ-440 קידוחים בלתי חוקיים, והיקף השאיבה מהם מוערך בכ-52 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. עיקר השאיבה מתבצע מאגן ההר - אחד ממאגרי המים המרכזיים של ישראל, כאשר כ-49 מיליון קוב נשאבים מהאגנים הצפון-מזרחי והמזרחי, וכ-3 מיליון קוב נוספים מהאגן המערבי.

תחנת שאיבת מים,צילום: משה שי

הנתונים מצביעים גם על חריגות משמעותיות מהסדרי המים הקיימים. באגן ההר המערבי נרשמת חריגה של כ-28 מיליון קוב בשנה מעבר למוסכם, ובאגן הצפון-מזרחי הפער גדול אף יותר - כ-43 מיליון קוב מעבר לכמות שנקבעה בהסכמים.

גורמי מקצוע הזהירו כי התופעה גורמת להתייבשות ולהמלחת מעיינות, בין היתר באזור הגלבוע ובית שאן, ומחייבת הזרמת מים נוספת מהמערכת הארצית. בנוסף, חיבורים פיראטיים לתשתיות מים עלולים להוביל לחדירת מזהמים, דשנים ואף חומרים מסוכנים למערכת - וליצור סיכון תברואתי.

לצד הפגיעה הסביבתית והתשתיתית, מצביעים גורמים בתחום גם על השלכות כלכליות: חלק מהמים הנשאבים משמש לחקלאות פלסטינית בעלויות נמוכות, בעוד חקלאים ישראלים נדרשים לשלם מחירים גבוהים עבור מים מפוקחים וממוחזרים.

ועדת החוץ והביטחון,צילום: נועם מושקוביץ

יוזמי הדיון, שר האנרגיה אלי כהן וח"כ אביחי בוארון, טוענים כי מדובר באיום אסטרטגי. ח"כ בוארון אמר: "גניבות המים ביהודה ושומרון הפכו בשנים האחרונות לתופעה רחבת היקף בעלת השלכות אסטרטגיות, ביטחוניות, סביבתיות וכלכליות על מדינת ישראל כולה. אגן ההר הוא משאב לאומי ממדרגה ראשונה".

השר כהן הוסיף: "מדובר בתופעה חמורה שפוגעת באספקת המים ואף עלולה לגרום לזיהום מקורות המים. אנו פועלים להרחבת האכיפה ולקידום צעדים משפטיים שיאפשרו להילחם בתופעה ולהחמיר בענישה".

ברקע הדברים עומדים גם צעדי אכיפה שבוצעו בשנה האחרונה, בהם מבצע בשטחי A (המשוייך לרשות הפלסטינית) שבו אותרו התחברויות בלתי חוקיות ובריכות מים פיראטיות. עם זאת, לדברי יוזמי הדיון, ללא תגבור משמעותי של כוח אדם, סמכויות ואמצעים משפטיים - היכולת לבלום את התופעה תישאר מוגבלת.

במוקד הדיון תעמוד השאלה האם ישראל תמשיך להתייחס לגניבות המים כאל עבירת תשתית, או שתגדיר אותן כאיום אסטרטגי על ביטחון המים הלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר