דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) לציבור חושף תמונת מצב מדאיגה בנוגע לאתגרי המחלקות לשירותים חברתיים בעקבות אירועי טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הדוח חושף עומס חריג של מאות תיקים לעובד סוציאלי אחד, לצד עדויות קשות מהשטח על שחיקה, עבודה ללא תמורה ותנאי העסקה שמובילים לנטישה.
אלון אהל ביציאה מבית החולים בילינסון: "אני יוצא לתהליך שיקום ובנייה עצמית" // ללא
על פי הדוח החדש של המבקר שחושף את עומק המשבר, בעקבות המלחמה הוצבו אתגרים מורכבים לפני עובדי המחלקות, אשר נדרשו לספק מענה למעגלי נזקקים חדשים, בהם שורדי שבי, משפחות חטופים, משפחות שכולות, פצועי צה"ל, משרתי מילואים ותושבים מפונים. כל זאת נדרשו העובדים הסוציאליים לבצע במקביל להמשך הטיפול במטופליהם הקבועים, שמצבם לרוב רק הוחמר בעקבות המשבר.
הקושי תחת העומס: "אנחנו מרוקנים את הים בכפית"
המחסור בכוח האדם הוביל לעומס חריג על העובדים הקיימים. מדוח המבקר עולה כי ברשויות מסוימות נדרשו עובדים לטפל במספרים עצומים של תיקים: בעיריית מגדל העמק הגיע העומס לעד 335 תיקים לעובד, ובעיריית קריית מוצקין עד ל-392 תיקים לעובד.
תחושת חוסר האונים כתוצאה מהעומס תוארה בעדות שהובאה בדוח: "כמה שאנחנו עושים ועושים המון כלום לא יספיק... אנחנו מרוקנים את הים בכפית".
במסגרת שיתוף ציבור שערך משרד המבקר, 74% מהעובדים העידו כי עומס העבודה גדל במידה רבה מאז תחילת המלחמה, ו-54% מהם דיווחו שחוו שחיקה במידה רבה או רבה מאוד. חמור מכך, הדוח קובע כי מאז פרוץ המלחמה, 47% מהעובדים עבדו לעיתים קרובות ללא תמורה כספית על השעות הנוספות.
המדינה אמנם מיהרה לאשר תקנים ייעודיים לחירום בעקבות המלחמה, אך לפי העולה מן הדוח, אלו כמעט שלא אוישו בשל קשיי גיוס מהותיים, ועמדו על עשרות אחוזי איוש בודדים בלבד לאורך השנה.
"זר לא יבין זאת. ליווי משפחת חטוף זה תאוריה לא מוכרת. היינו צריכים ללמוד תוך כדי ליווי איך מתמודדים עם העומס הנפשי החריג ועם פוסט-טראומה מתמשכת של העובדים", העיד אחד העובדים בפני המבקר. עובד אחר הוסיף: "המלחמה מצטרפת למציאות קודמת של שחיקה ועומס במחלקות הרווחה ועזיבה של עובדים".
עומס העבודה
נספח נוסף אליו מתייחס הדוח הוא נוסחת ההקצאה הנוכחית שבאמצעותה משרד הרווחה מקצה תקני עובדים סוציאליים לרשויות המקומיות. כיום, היא מבוססת על הוראת תע"ס (תקנון עבודה סוציאלית) 16.2.
הנוסחה משקללת מספר משתנים: מספר התושבים ברשות המקומית, האשכול החברתי-כלכלי של הרשות, מספר המטופלים המושמים במסגרות ברשות ומספר התיקים הפעילים ברשות, תוך שקלול מידת האינטנסיביות הטיפולית הנדרשת עבורם.
המבקר מצא כי הנוסחה הזו אינה מותאמת לצורכי המחלקות בפועל, בעיקר כיוון שהיא לא משקפת נאמנה את עומס העבודה הריאלי המוטל על העו"סים. בנוסף, היא יוצרת תקינת חסר ברשויות חלשות עקב דרישת ה"מצ'ינג" (המחייבת את הרשות לממן 25% מעלות העסקת העו"ס). כשל מרכזי נוסף שחשף המבקר הוא שבנוסחה הזו עדיין לא נקבע מספר מרבי של מטופלים לכל עו"ס, אף שחלפו כבר יותר משני עשורים מאז שהיא נקבעה.
לנוכח הממצאים המדאיגים, המבקר ממליץ למשרד הרווחה לפעול לאלתר להשלמת עדכון נוסחת ההקצאה, לאתר מקורות תקציביים לפטור מ"מצ'ינג" עבור רשויות מוחלשות, ולהיערך באופן מערכתי מול משרד האוצר לגידול העתידי הצפוי בביקוש לשירותי רווחה עקב השפעות המלחמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו