סמוך לעיר הצפונית: מערה בת 300 אלף שנים התגלתה בישראל
"ניתן לראות בה ניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו": מערה פרהיסטורית נמצאה סמוך לזכרון יעקב, וברשות העתיקות ינסו לשחזר לפיה כיצד חיו בני האדם בתקופה הקדומה ופיתחו דפוסי חיים • פרופ' רון שימלמיץ: "נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
מערהפרהיסטורית, המתוארכת לתקופה שבין כ-400,000-250,000 שנה לפני הספירה, התגלתה בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, סמוך למחלף זכרון יעקב.
על רקע חשיבותו של האתר,ברשות העתיקותואוני' חיפה מקדמים תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית.
"חשיבות עולמית"
פרופ' רון שימלמיץ, מאוניברסיטת חיפה, אומר: "נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן.
"קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים.רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, כאשר מרביתם אינם נגישים למחקר".
"השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו: בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני", מוסיף פרופ' שימלמיץ.
"במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים", מוסיף פרופ' שימלמיץ.
"במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת - עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק מתהליכי ההתפתחות האנושית".
"נדיר מאוד"
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות: "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש. האתר, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות - ומתוארך לאותה התקופה, יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם.
"התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות".
"ראוי לציין את התגייסותה של חברת נתיבי איילון, שניאותה לאפשר לנו את החפירה השאיפה היא שלאחר המחקר, יהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אומרים החוקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו