"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקואליציה שינתה ברגע האחרון: חוק רשות העתיקות יוחל גם על עזה

ועדת החינוך תדון היום בהקמת רשות עתיקות חדשה ליהודה ושומרון, אלא שברגע האחרון הוחלט להכליל בה גם את רצועת עזה • בעוד שמקדמי החוק טוענים כי מדובר בצעד חירום להצלת אתרי מורשת מהרס, משרד המשפטים ומשרד הביטחון מתנגדים למהלך בחריפות • יועמ"שית הוועדה הזהירה: "ייתפס בעולם כסיפוח דה-פקטו"

,עודכן
0השמעה
צבי סוכות. צילום: אורן בן חקון

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תדון הבוקר (רביעי) בחוק רשות העתיקותביהודה ושומרון - אלא שברגע האחרון, ימים לפני פיזור הכנסת - הוסיפה הקואליציה גם את רצועת עזה לחוק.

על פי נוסח ההצעה המעודכן שהופץ לחברי הוועדה לקראת הדיון, תוקם רשות עתיקות חדשה וייעודית לטיפול באתרי המורשת ביהודה ושומרון ובעזה - שתוסמך לטפל בכל ענייני המורשת, העתיקות והארכיאולוגיה באזור, כולל שימור, שחזור ופיתוח של אתרים; חפירות ארכיאולוגיות; ניהול ואחזקה של אתרים; פיקוח ואכיפה; ניהול מידע ומחקרים; פעולות חינוך והסברה; וקשרים מדעיים בין־לאומיים.

חפירות ארכיאולוגיות בסבסטיה שבשומרון,צילום: עוזי גרינפלד

הצעת החוק, שמוביליםיו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכותוח"כ עמית הלוי, מבקשת להעביר את האחריות על תחום העתיקות, הארכיאולוגיה ואתרי המורשת ביהודה ושומרון מידי קמ"ט הארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הפועל תחת הממשל הצבאי, לגוף החדש. התקציב השנתי שיוקצה לרשות מוערך בלפחות 30 מיליון שקלים, והיא צפויה לקבל סמכויות נרחבות בתחומי הפיקוח והאכיפה.

ב־12 למאי אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, לאחר שעברה קודם לכן את דיוני ועדת החינוך. מאז נמשכים הדיונים על הנוסח המעודכן, וכעת בכנסת נערכים להשלמת הליך החקיקה לקראת הקריאות הסופיות.

"חייב להימצא פיתרון"

תומכי החוק טוענים כי מדובר במהלך הכרחי נוכח המצב הקשה של אתרי העתיקות ביהודה ושומרון. כפי שפורסם בחודשים האחרונים בישראל היום, במינהל האזרחי מתקשים להתמודד עם תופעות של שוד עתיקות, הרס אתרים ארכיאולוגיים ופגיעה באתרי מורשת ברחבי יהודה ושומרון. גורם בכיר המעורה בפרטים אמר ל"היום" כי "פתרון חייב להימצא ומהר, לפני שלא יישארו עתיקות להציל ביהודה ושומרון".

"חייבים פתרון לפני שלא יישארו עתיקות להציל",צילום: ללא

אלא שמנגד, מתנגדי החוק מזהירים כי מאחורי השיח על עתיקות וארכיאולוגיה מסתתר מהלך פוליטי רחב בהרבה. יועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, הזהירה בדיונים כי מדובר בחקיקה "חריגה מאוד", שלדבריה "סוטה מעקרון הריבונות הטריטוריאלית". היא טענה כי החוק עלול להיתפס בארץ ובעולם כצעד של “סיפוח דה פקטו".

גם במשרד המשפטים הביעו התנגדות לחוק וטענו כי הוא "סותר את המדיניות רבת השנים של ישראל ביחס ליהודה ושומרון ומעורר רגישות בינלאומית".

במהלך הדיונים שנערכו השבוע הזהירה גם איילה רואש ממשרד הביטחון כי מדובר במהלך חסר תקדים מבחינה משפטית. "עוד לא נתקלנו במודל תקדימי כזה של תאגיד ישראלי שיפעיל סמכויותיו באזור", אמרה. גם בזירה הפוליטית הדיונים היו סוערים במיוחד.ח"כ גלעד קריבכינה את הצעת החוק "הזויה" וטען כי מדובר ב"סיפוח זוחל" ובשימוש בארכיאולוגיה "ככלי להשתלטות על אדמות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר