עשרים שנה אחרי ההתנתקות, ובזמן שהוויכוח על השלכותיה עדיין קורע את החברה הישראלית, בהתיישבות כבר מסמנים את השלב הבא: חזרה מלאה לצפון השומרון.
בפני "היום" נחשפה לראשונה המפה המלאה של "תוכנית ההתחברות" להקמת 18 יישובים חדשים בצפון השומרון. התוכנית כוללת את חזרת ההתיישבות לארבעת היישובים שפונו בהתנתקות (חומש, שא־נור, גנים וכדים), לצד הקמתם של 14 יישובים נוספים ברחבי האזור. בהתיישבות מגדירים את המהלך כ"קבורתה הסופית של תוכנית ההתנתקות".
חלק מהיישובים כבר אושרו בהחלטות ממשלה, בעוד שאחרים עדיין ממתינים לאישור סופי ויוקמו בכפוף להחלטת ממשלה. במועצת השומרון מעריכים כי חלק משמעותי מהיישובים יעלה לקרקע כבר במהלך הקיץ הקרוב, אם תאשר הממשלה את המהלכים הנדרשים.
עד לפני שנים ספורות נחשב רעיון הקמת יישובים חדשים בצפון השומרון כמעט דמיוני במערכת הפוליטית והביטחונית. כעת כבר מדברים בהתיישבות על עלייה לקרקע, הקמת מוסדות חינוך והבאת מאות משפחות לאזור.
ההיפוך לתוכנית ההתנתקות
ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, ממובילי התוכנית ומי שפונה בעצמו משא־נור בההתנתקות, רואה במהלך הרבה מעבר לפרויקט התיישבותי: "התוכנית להקמת היישובים מחדש היא לא רק הקמה של יישובים, זה גם רעיון. מדינת ישראל מתחברת בחזרה לערכים המכוננים שהקימו אותה - ציונות, בניין הארץ, יהדות ואהבת ישראל".
"אנשים עומדים שעות בתור לראיונות קליטה. משפחות מוכנות לעבור מבית או דירה לקרוואן כדי להיות בין הראשונים שעולים לקרקע. זה מחמם את הלב. אנשים שנלחמו בשדה הקרב מחליטים להמשיך לתרום לעם ישראל גם בשדה ההתיישבות".
לדברי דגן, השם "תוכנית ההתחברות" נבחר במכוון כהיפוך ל"תוכנית ההתנתקות". "הגישה של עקירת היישובים היתה גישה של ניתוק - לא רק ניתוק מהשטח, אלא גם ניתוק של עם ישראל מעצמו, מהערכים שלו ומהשורשים שלו".
ביקושים של יותר מאלף משפחות
בשבועות האחרונים החל קמפיין גיוס משפחות רחב היקף לקראת העלייה לקרקע של היישובים כבר במהלך הקיץ הקרוב. לפי הנתונים שמציג דגן, יותר מאלף משפחות כבר הביעו עניין במעבר ליישובים החדשים. "יש ביקוש אדיר", סיפר. "אנשים עומדים שעות בתור לראיונות קליטה. משפחות מוכנות לעבור מבית או דירה לקרוואן כדי להיות בין הראשונים שעולים לקרקע. זה מחמם את הלב. אנשים שנלחמו בשדה הקרב מחליטים להמשיך לתרום לעם ישראל גם בשדה ההתיישבות".
התוכנית כוללת מגוון רחב של יישובים - דתיים, חילוניים ומעורבים. בין היישובים שמיועדים, לפי התכנון, להיות חילוניים נמצאים "אלוני שומרון" ו"מצפה ים". "זה דבר שמאפיין את השומרון", אמר דגן, "הביחד הזה של עם כיפה ובלי כיפה ומגוון רחב מאוד של דעות".
במקביל צפויות לקום באזור גם ישיבות ומוסדות חינוך, חלקם על ידי גרעינים של לוחמי מילואים ובוגרי מכינות קדם־צבאיות. ביישובים מסוימים צפויות לפעול שלוחות של ישיבת בני דוד בעלי ושל מוסדות נוספים.
במערכת הפוליטית מעניקים רוח גבית משמעותית למהלך. שניים מהגורמים המרכזיים שמובילים כיום את החזרה לצפון השומרון הם שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שפועלים בשנים האחרונות לקידום הרחבת ההתיישבות ולהחזרת היישובים שפונו בהתנתקות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
