"אנחנו כפסע מאסון": האזהרה החריגה של אלוף פיקוד מרכז

בכנס "מעבר לגדר" שנערך באלון שבות, בהשתתפות עשרות משתתפים, ועסק בהתיישבות, ממלכתיות ומוסר יהודי תוך התמקדות בתופעתהאלימות ביהודה ושומרון, הציג אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, תמונת מצב מדאיגה באשר להשלכות הביטחוניות של האירועים בשטח.

בלוט הדגיש כי צה"ל נדרש להתמודד עם התופעה באופן יומיומי, וכי המשמעות המיידית היא הסטת כוחות ממשימות סיכול טרור לפעילות שיטורית. "אנחנו לעיתים מבטלים פעולות מבצעיות כדי לטפל באירועים כאלה", אמר, והבהיר כי מדובר בפגיעה ישירה ביכולת לשמור על ביטחון התושבים. לדבריו, לא מדובר רק באירועים נקודתיים אלא בתהליך שמחליש את היציבות הביטחונית. "כשאדם שורף בית על יושביו או תוקף חפים מפשע - זו פעולה שצריך לקרוא לה בשמה", הוסיף, והדגיש כי גם אם מדובר במיעוט קטן, הנזק שהוא גורם רחב בהרבה.

עוד הזהיר בלוט כי כל אירוע כזה עלול להוביל להסלמה רחבה. "אנחנו כפסע מאסון", אמר, והוסיף כי התפיסה שמדובר באמצעי הרתעה שגויה: "זה לא מרתיע אלא מרתיח את השטח". לדבריו, האלימות יוצרת תגובת נגד, מגבירה את החיכוך ומקשה על פעילות צה"ל גם בזירות אחרות. הוא ציין כי מעבר להיבט המבצעי, יש לכך גם השלכות תודעתיות ובינלאומיות שמכבידות על ניהול המערכה.

את הכנס פתחו הרב אברהם בלידשטיין והרב בני קלמנזון, שהציבו את המסגרת הערכית לדיון וקראו לבלום את התופעה מתוך החברה עצמה. הרב בלידשטיין הדגיש כי "לא יעלה על הדעת שמי שרואה בהתיישבות ערך יפעל בניגוד לחוק או יפגע בחפים מפשע", והוסיף כי "מי שאוהב את ההתיישבות צריך לוודא שזה לא קורה", תוך קריאה לאחריות של ההנהגה והמבוגרים למנוע הידרדרות של צעירים לאלימות.

הרב קלמנזון, ששלח דברים מצולמים, הצטרף לביקורת והדגיש את הנזק הרחב למפעל ההתיישבות. "אלימות כלפי צה"ל היא חטא ופשע", אמר, והוסיף כי גם אם יש מי שמנסים להצדיק את המעשים, "המעשים מזיקים בצורה ברורה למפעל ההתיישבות" ומרחיקים תמיכה ציבורית. לדבריו, תופעות אלו פוגעות בחוסנה של ההתיישבות ומחלישות אותה מבפנים.

"חשוב להגיד שהאירועים האלה משחירים את מדינת ישראל. הם פוגעים במאמץ הלגיטימציה, שחשוב לא רק לזירת המרכז. כשפוגעים במאמץ הלגיטימציה של חיילי צה"ל - פוגעים בחיילי צה"ל בכל הזירות. ואם אתה נלחם בשבע חזיתות, מה אתה צריך יותר כרגע מאותו מאמץ לגיטימציה? במיוחד בימים שאנחנו נלחמים כתף אל כתף עם ארצות הברית.

הדבר הנוסף הוא הסטת הקשב. אנחנו מבטלים מעצרים, מבטלים סריקות אמל"ח כדי לטפל בדבר הזה. למה? כי אנחנו יודעים שאם לא נטפל בזה - אחריתו מי ישורנו. ולכן בעניין הזה, מעבר לפגיעה בשמה הטוב של ישראל ובמאמץ הלגיטימציה, זה גם מסיט את הקשב ופוגע במשימה היסודית שלנו, שהיא סיכול טרור והגנה על התושבים. אבל מכיוון שכשהדבר הזה מתפרץ הוא גם פוגע, אנחנו כמובן חייבים לטפל בו באופן דחוף - אך זה בהחלט מסיט את הקשב.

והדבר הנוסף שאני רוצה להגיד לכם הוא שאנחנו כפסע מאסון קשה. אגב, זה יכול להיות מהצד הזה ומהצד הזה. אנחנו בהרבה מקרים רגע לפני - אם אנחנו קצת מאחרים ולא מספיקים להוציא אולי את המשפחה מאותו בית שהוצת, אתם יכולים לבד לדמיין מה יקרה בזירת המרכז. אתם יכולים לדמיין מה יהיו האדוות של אירוע מהסוג הזה, כפי שקרה בזמנו בדומא לפני כמה שנים.

אבל גם מהצד השני - אם מחר אותם נערים שבאו לשרוף בית, בלי קשר למה אנחנו חושבים עליהם, נתפסים על ידי ועדות שמירה באותו כפר, ועושים בהם לינץ' או אפילו חוטפים את הגופות - ראינו מה קרה אחרי רצח אחימאיר באותם שטחי מרעה. אפשר לדמיין לאן הדבר הזה עלול להוביל את כל זירת המרכז ואת מדינת ישראל.

נוכל להשקיע באותה מידה בלבנון ובסוריה ולהשיג הישגים באיראן ובעזה - אך זה יהיה הסטת קשב מאוד משמעותית. נצטרך לעבוד קשה כדי להחזיר את השד לבקבוק, ואנחנו כבר נמצאים בהרבה מקרים על הסף.

אגב, כשהם מציתים בית, אני לא יודע אם מישהו בכלל חושב מה תהיה התוצאה של האירוע הזה - לא מהצד הזה ולא מהצד הזה. וככל שאירועי חיכוך כאלה קורים יותר, אנחנו מגדילים את הסיכוי שאירוע מהסוג הזה יקרה. אני חושב שזה נהיר לכולם".

לכנס ניסתה לפרוץ חבורת נערי גבעות, אך נעצרה בכניסה על ידי המשטרה. אחד הנערים סיפר: "הם באים לכאן כדי ללכלך עלינו. לא רק האנשים שדיברו, אלא גם אלה שארגנו את הכנס. הם אוהבים את הפלסטינים - יותר משהם אוהבים אותנו. הם מרחמים עליהם כשהם נפגעים, אבל לא מרחמים עלינו כשאנחנו נפצעים כל יום.

האלוף בלוט אשם - הוא מפנה אותנו כל הזמן, הוא לא מגן עלינו והוא נלחם בנו. אנחנו מתיישבים בשטחי B כי אין ברירה אחרת. מה, נחכה שהממשלה תיתן אישור ועד אז הערבים ישתלטו על כל השטח? ומה הם רוצים שנעשה? אם מחבל רוצה להרוג אותנו - אנחנו נתקוף אותו בחזרה".