"כשכולם מגנים, זה אומר לי שהם מבינים שמה שאנחנו עושים מועיל": י', אחד מבחורי הישיבה שהשתתף אמש (שלישי) בהפגנה בביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשית, מתאר בשיחה עם "היום" את השתלשלות האירועים עד לפריצה לביתו של תא"ל יובל יאמין.
איך זה שהפעם הצלחתם להגיע לשם מבלי שהמשטרה עצרה אתכם?
"הפעם זה היה פנימי לחלוטין. ההוראה הגיעה ממר"ן עמוד ההוראה, הרב עזריאל אוירבך, וממרן ראש הישיבה, הרב משה שמידע - ולא יצאה מחוץ לישיבה. כשיש מהלכים מאורגנים ממספר גורמים ביחד, המשטרה עולה על זה דרך הטלפונים והתיאומים. הפעם - רק ישיבה אחת, בלי שיתוף חיצוני".
הבחורים ידעו לאן נוסעים?
"לא. בשעה שבע וחצי, באמצע שיעור, ראש הישיבה הודיע: 'זה חלק ממצווה — כולם עולים על אוטובוסים עכשיו'. תוך עשר דקות כולם היו בדרך. לא אמרו לאיפה, לא מה המטרה. עלו ונסעו.
"ראש הישיבה אמר 'עולים על אוטובוסים'. תוך עשר דקות כולם היו בדרך, בלי לדעת לאן".
מה בדיוק קרה שם? מה הייתה המטרה?
"המטרה הרשמית הייתה לעמוד מחוץ לבית, שהוא ישמע שאנחנו כועסים. קבוצת בחורים החליטה להיכנס לחצר - אבל עוד לפני שהמשטרה הגיעה, כבר לא הייתה כוונה להיכנס לבית עצמו. אף אחד לא ניסה להגיע אליו ישירות".
כמה נעצרו ומה קרה עם המשטרה?
"25 בחורים נעצרו (מתוך ה-25 מעצרם של 12 הוארך; י.ה.) חלקם השתחררו כבר הלילה. לגבי המשטרה - אני חושב שהייה כאן אלימות מעבר לנדרש. לא מדובר בניסיון לפנות את האנשים, אלא בשוטרים שהגיעו עם מטרה להכות. היו עצורים שלא היו בכלל בתוך החצר".
רוב הפוליטיקאים, כולל מהמחנה החרדי, גינו את האירוע. זה מפריע לכם?
"זה לא היה היעד. אבל כשכולם מגנים, זה אומר לי שהם מבינים שמה שאנחנו עושים מועיל - ולכן הם מרגישים צורך להגיב. ח"כים חרדיים שותקים כבר שנים — כבר לפני עשר שנים, כשהרב שמואל אוירבך יצא נגדם, הבנתי לאן הדברים הולכים. אם כל הציבור החרדי היה יוצא אז, לא היינו נמצאים היום במצב הזה".