צה"ל הודה בכישלון להגן עליי - אבל לא ענה על השאלה הגדולה מכולן

התחקיר הוא צעד חשוב. הוא חשוב לא רק כדי להבין מה קרה, אלא כדי שאוכל להרגיש שיש לי עתיד ושקיימות תשובות. כבר באותו בוקר ידענו, והתחקיר מאשר זאת: לצד המחדל הצבאי הגדול בתולדות המדינה, זה היה גם בוקר של גבורה אזרחית יוצאת דופן של חברי הקהילה שלי. אלו היו השכנים שחילצו ילדים מבתים בוערים, ואלו היו ההורים שנרצחו על מנת שילדיהם יחיו. גיבורים שהצילו חיים במחיר חייהם שלהם.

חיכינו שנתיים וחצי, וזהו זמן ארוך מדי. התחקיר הראשון שהוצג לנו ביולי 2025 חשף פערים משמעותיים בין מה שנאמר לבין מה שחווינו, בעיקר סביב אי תפקוד של כוחות שהיו בגזרה. בעקבות זאת הצבא חזר לבדיקה, ובתחקיר הסופי נוספו מסקנות לגבי כוחות שהיו סמוך לקיבוץ כבר בשעות הבוקר אך לא נכנסו. זו החלטה שאולי הייתה משנה את התמונה כולה.

ועדיין, המסקנות שהוסקו הן רפות לטעמנו. האחריות לא הופנתה באופן ברור, לא כלפי המפקדים בשטח ולא כלפי הדרג הפיקודי הרחב יותר. אני לא שופטת אף אדם שפעל באותו יום. אני מוקירה כל חייל וחיילת שנלחמו בגבורה, ואת אלו שחירפו נפשם ונפלו בקרב, אבל כן ישנה ציפייה שצה״ל כארגון ייקח אחריות מלאה על כשליו. התחקיר קובע שצה"ל כשל, אך הוא לא עונה על השאלה הגדולה ביותר: למה?

למה התעלמו מהאזהרות? למה לקח כ"כ הרבה זמן להגיע? אלו שאלות שיוכלו לקבל מענה רק בוועדת חקירה ממלכתית. אנחנו זקוקים לתחקיר משמעותי ומעמיק שייתן לא רק תשובות לעבר, אלא מסקנות שבעקבותיהן נוכל להבין איך להגן על אזרחי המדינה בצורה הטובה ביותר. אנחנו צריכים הפקת לקחים אמיתית על מנת שנוכל לחיות כאן בביטחון.

בסופו של דבר, כדי שאוכל לחזור ולהקים בית בחולית, לא מספיק ביטחון פיזי שגם הוא בספק כרגע. נדרש גם אמון. והאמון הזה ייבנה רק משקיפות, מהפקת לקחים שורשית ומהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

***.

שיר מתיאס, תושבת קיבוץ חולית ובתם של שחר ושלומי מתיאס ז"ל שנרצחו בטבח ב-7 באוקטובר 2023