"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

הפתרון פשוט: הקפאת המשפט של נתניהו

הדיווחים על מהלך גישור ביוזמת הנשיא מעוררים ביקורת על הימנעות מהכרעה ברורה • הלחצים, תפקיד היועמ"שית והשלכות פוליטיות מעצבים מציאות לא פשוטה לעיכול

,עודכן
0השמעה
בקשת החנינה להרצוג. צילום: אריה לייב אברמס/פלאש90, לע"מ, מישל דוט קום

הכיוון שבו החליט ללכת ככל הנראה הנשיא הרצוג מעורר אכזבה אצל מי שציפה שהרצוג ישתמש בסמכויותיו וישחרר את עם ישראל לפחות מצרה אחת, שהיא משפט נתניהו. ההחלטה עדיין אינה מנוסחת ואופייני שהיא מדווחת בצורה מעורפלת ובהחלט לא חותכת ובהירה, באמצעות סמכות שהיא מעל למערכת המשפט הישראלית, כלומר "הניו יורק טיימס".

טראמפ: "יש פה נשיא שמסרב לתת לו חנינה, הוא צריך להתבייש בעצמו" //רויטרס

בדיווח כפי שתורגם בתקשורת הישראלית, מדובר במושגים של "הסדר", "הסדר טיעון" וגם "גישור".הנשיא "ינסה" לדחוף להסדר, נאמר. המושג שעשוי לפלס דרך להבהרת כוונות הוא "גישור". בכל מקרה, אם להתייחס לדיווחים כאל סוג של החלטה, הרי שזו החלטה שמבטאת את סך כל הלחצים שהופעלו על הנשיא הרצוג.

למנוע את המשך הפארסה

בהשוואה לנתניהו, זה כאילו שמסכת הלחצים בנושא הגרעין האיראני היתה מביאה אותו להפציץ את המוקטעה ברמאללה במקום את המטרות הרלוונטיות באיראן. לזכות הנשיא אפשר לומר שהוא נאלץ להתמודד עם יועצת משפטית שיכלה להשתמש בסמכותה כדי לפתור את תעוקת משפט נתניהו לעת מלחמה; והפתרון מאוד פשוט: הקפאת הליכי המשפט - אולי לתקופה של שנתיים. לאחר מכן היתה יכולה לחזור למשפט או להחליט משהו אחר שימנע את המשך הפארסה.

שיקוליה של היועצת המשפטית המודחת בהרב־מיארהאינם משפטיים אלא ממין אחר. כנראה רצונה של מערכת המשפט להשאיר את ראש הממשלה על קצה המצוק של הנבצרות ובכל מקרה - במצב של חולשה מתמדת מול מוסדות המשפט. לראות את האינטרס הלאומי בשלב זה, לאחר שראוי לאחל לנשיא בהצלחה מול היועצת והפרקליטות, נניח שהוא יוצא יבש מהמרחץ הטורקי הזה.

גלי בהרב-מיארה,צילום: אורן בן חקון

בהנחה שמדובר בהליך גישור, הוא יתנהל במקביל להתמשכות המשפט וינהל אותו שופט - מכהן או בדימוס. התנאי הראשון שהוא ידרוש הוא סילוק הסעיף של אישום השוחד. עם הרצון הרע המלווה את הפרקליטות בכל צעד, הדרך לא סלולה; התובעים לא נשמעו לעצת השופטים ושמרו את אישום השוחד לרגעי המיקוח בעסקת טיעון. אם לא תסולק מייד בהתחלה אבן הנגף הזאת, אז לא יהיה שום גישור ולא יגיעו להסדר. אבל אם מבצע הגישור הוא בר־סמכא שאינו נרתע מהעותרים הקבועים לבג"ץ, ואינו נרתע מהתביעה מצד אחד ומרה"מ מצד שני, הרי שההליך יתמקד בעצם סביב שאלת הקלון באישומי תיק 1000 ויכולתו מבחינה חוקית של נתניהו להמשיך בתפקידו.

לפי ההרגל הקבוע

ייתכן שמבחינה פוליטית־אלקטורלית עדיף לרה"מ שבהרב־מיארה תנהג לפי ההרגל הקבוע שלה, ותגרור רגליים ותשהה את מאמציו של הנשיא לקדם הסדר כזה או אחר. למרבה הצער, הנשיא לא הצליח להביא להסכמות ופשרות בימי המאבק על הרפורמה המשפטית; היו אלה גורמים משפטיים שטרפדו את ההליך. האטת ההליך עכשיו, כך שלא יתחיל לפני הבחירות, היא לטובת רה"מ מבחינת הרווח הפוליטי. קשה לראות מישהו אחר חוץ מנתניהו מוביל את הימין לניצחון.

אם נתניהו יעמוד גם בראשות הממשלה הבאה, תתאפשר יתר גמישות. אבל מה שמתברר לגבי המערכת הישראלית עגום למדי; זהו חוסר היכולת לראות את האינטרס הלאומי בעניין משפט נתניהו ולפעול בהתאם. הנשיא טראמפ כבר הסביר את הנושא במילים פשוטות, אבל ליהודים קצת קשה להבין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר