"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתפס על ישראל? מה עומד מאחורי הקו הקשוח של פדרו סאנצ'ס

מאז 2018, פדרו סאנצ'ס מוביל את ספרד בקו ביקורתי כלפי ישראל, לעיתים חריג גם ביחס למדינות אחרות באירופה • עבור ישראלים רבים זה נראה כמו עמדה חדה במיוחד, אבל בפועל מדובר בשילוב של פוליטיקה פנימית, הישרדות שלטונית ואידיאולוגיה • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
ראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס. צילום: EPA

סאנצ'ס מגיע מהשמאל מרכז הספרדי, אך הממשלה שלו רחוקה מלהיות “מרכזית” בפועל. כדי להישאר בשלטון הוא נשען על קואליציה מורכבת, הכוללת מפלגות שמאל רדיקליות ונציגים של אזורים עם שאיפות עצמאות כמו קטלוניה והבאסקים.

הקבוצות הללו לא רק מחזיקות בכוח פוליטי, אלא גם מביאות איתן תפיסת עולם ברורה, שבמקרים רבים כוללת הזדהות עם הצד הפלסטיני, בין היתר מתוך הקבלה למאבקים לאומיים מקומיים.

התלות הזו משפיעה ישירות על המדיניות. ככל שסאנצ'ס זקוק יותר לשותפים הללו, כך הקו כלפי ישראל הופך נוקשה יותר. זה בא לידי ביטוי ביוזמות בתוך האיחוד האירופי, בהצהרות פומביות ולעיתים גם בצעדים מדיניים שמעוררים מתיחות מול ירושלים.

אבל הפוליטיקה הפנימית של סאנצ'ס לא מסתכמת רק בקואליציה מורכבת. בשנים האחרונות הוא מתמודד גם עם לחץ ציבורי ותקשורתי סביב טענות לשחיתות וניגודי עניינים בסביבתו הקרובה.

במרכז הביקורת עומדת בגוניה גומס, רעייתו, שעל פי פרסומים בתקשורת הספרדית נקשרה לטענות על שימוש במעמדה הציבורי לקידום יוזמות אקדמיות וגיוס משאבים. במקביל, גם אחיו של סאנצ'ס עלה לכותרות בעקבות מינויים ציבוריים שעוררו ביקורת מצד יריבים פוליטיים שטענו לנפוטיזם.

חשוב להדגיש כי חלק מהטענות עדיין מצויות בבדיקה או נתונות למחלוקת פוליטית, אך עצם קיומן יצר סערה תקשורתית ולחץ ציבורי משמעותי. בשלב מסוים אף עלו ספקולציות לגבי המשך כהונתו, מה שהמחיש עד כמה המערכת הפוליטית סביבו שברירית.

במצבים כאלה, מנהיגים נוטים לחפש דרכים לייצר סדר יום חדש. מדיניות חוץ, במיוחד כזו שמעוררת רגשות חזקים, יכולה לשמש גם ככלי פוליטי. עימותים בזירה הבינלאומית מאפשרים לעיתים לגייס תמיכה פנימית, לאחד קהלים פוליטיים ולשנות את מוקד הדיון הציבורי.

פדרו סאנצ'ס - נוקט באין ספור החלטות ופעולות פוליטיות מובהקות נגד מדינת ישראל,צילום: EPA

לצד כל זה, יש גם מרכיב אידיאולוגי ברור. ממשלתו של סאנצ'ס מדגישה סוגיות של זכויות אדם ומשפט בינלאומי, ובמסגרת הזו הביקורת על ישראל מוצגת כחלק מתפיסה רחבה יותר. עם זאת, מבקריו טוענים כי מדובר בגישה סלקטיבית, במיוחד כאשר משווים אותה למדיניות כלפי מדינות אחרות.

התוצאה היא מדיניות מורכבת שמושפעת מכמה כוחות במקביל. מצד אחד לחץ קואליציוני, מצד שני סערות פוליטיות פנימיות, ולצדן גם אמונה אידיאולוגית.

בסופו של דבר, הקו של סאנצ'ס כלפי ישראל לא נובע מגורם אחד בלבד, אלא משילוב של אינטרסים. השאלה הגדולה היא האם מדובר במדיניות שתשתנה עם שינוי במפה הפוליטית בספרד, או בכיוון עמוק יותר שימשיך ללוות את היחסים בין המדינות בשנים הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר