מהשקל הציוני ועד השקל החדש: איך נולד הכסף של מדינת ישראל?

כסף הוא לא רק אמצעי תשלום. לאורך ההיסטוריה, הוא היה אחד הביטויים הברורים ביותר של ריבונות: מי שמנפיק אותו שולט. לאורך הדורות שליטים הטביעו על שטרות ומטבעות סמלים, ביטויים ודמויות, שתפקידם לסמל את השלטון או זהות לאומית.

גם בתנועה הציונית הבינו את זה מוקדם מאוד. עוד לפני שהייתה מדינה, היה ברור שכוח כלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהכוח המדיני שהציונות בונה.

אפילו הרצל, חוזה המדינה, התייחס לזה ברומן "אלטנוילנד", שם הוא כבר דמיין מציאות שבה המטבע בארץ ישראל נקרא "שקל". אבל בין החזון לבין המציאות, הדרך הייתה ארוכה ומפותלת.

המילה "שקל" עצמה עתיקה הרבה יותר מהמדינה. במקרא היא שימשה בכלל כיחידת משקל, ורק מאוחר יותר קיבלה משמעות כספית. המעבר הזה ממשקל למטבע התרחש בתקופת המרד הגדול ברומאים אז נטבעו מטבעות יהודיים עצמאיים, שעליהם הופיע הכיתוב "שקל ישראל" בניסיון להצהיר על שלטון יהודי עצמאי.

כאלפיים שנה אחר כך, המושג חזר הפעם במסגרת התנועה הציונית. דוד וולפסון קבע שדמי החבר בהסתדרות הציונית ייקראו "השקל הציוני". רק מי שרכש "שקל" היה יכול להצביע לקונגרס הציוני ולהשפיע על עתיד התנועה.

אבל כשהמדינה קמה, השם "שקל" עדיין לא חזר לשימוש. עוד לפני, בתקופת המנדט הבריטי, שלט בארץ הלירה - מטבע רשמי, צמוד ללירה שטרלינג, עם כיתוב בשלוש שפות: אנגלית, ערבית ועברית. גם השם עצמו "פלשתינה (א״י)" שהוטבע על הלירה, שיקף את המתח הפוליטי של התקופה.

עם הקמת המדינה נשמרה תחילה הרציפות. הלירה נשארה, אבל משהו כבר התחיל להשתנות אפילו ברמת השפה: יחידות המשנה הפכו ממיל לפרוטות.

בשנות ה־60 התחיל לעלות מחדש הרעיון להחזיר את השם "שקל". הרצון היה ברור: מטבע עברי למדינה עברית. החוק אפילו נחקק, אבל בפועל מסיבות שונות, השינוי נדחה.

רק בשנת 1980 קרה השינוי והשקל הפך למטבע הרשמי של ישראל, וסוף סוף למדינת ישראל היה כסף עם שם עברי. מלבד הצעד הסמלי, זה היה גם צעד פרקטי, ניסיון להתמודד עם תחילתה של האינפלציה שהתרחשה בארץ.

אבל מציאות הכלכלית החריפה והממשלה נדרשה לעשות שינוי נוסף. המחירים זינקו, הציבור איבד אמון, ואנשים מיהרו להוציא כסף לפני שיאבד מערכו, מה שרק האיץ את התהליך של האינפלציה. בשנת 1984 הגיע המשבר לשיא: אינפלציה של 445% בשנה.

ב־1985 הושקה תוכנית הייצוב הכלכלית על ידי הממשלה דאז בראשות שמעון פרס, ואיתה נולד גם השקל החדש. שלושה אפסים נמחקו בן לילה מהשקל הישן, והמטבע קיבל התחלה חדשה, לא רק כספית, אלא גם תודעתית.

מאז נחשב השקל החדש למטבע יציב יחסית, המשקף את חוזקה של הכלכלה הישראלית.

בימים אלה מוצגת בבנק ישראל תערוכה לציון 70 שנה להקמתו, העוסקת בהתפתחות השקל הישראלי. התערוכה פתוחה לקהל הרחב, ובמסגרתה מתקיימים גם סיורים מודרכים בבניין בנק ישראל בירושלים, ללא תשלום ובהרשמה מראש דרך אתר הבנק.