"הדבר האחרון שאמר היה 'הכל יהיה בסדר'": סמ"ר גלעד הראל ז"ל הובא למנוחות

סמ"ר גלעד הראל ז"ל ממודיעין מכבים-רעות, שנפל ביום שני בקרב בדרום לבנון, הובא היום (רביעי) למנוחת עולמים.

משפחתו תיארה אותו אדם בעל "עוצמה שקטה". אחותו עדי, ששבה מטיול בחוץ לארץ לאחר שנודע לה על נפיתלו, איבדה במלחמת "חרבות ברזל" אף את בן זוגה, יונתן סביצקי ז״ל. הוריו של סמ"ר מקסים אנטיס, שנפל גם הוא בהיתקלות בדרום לבנון, הגיעו להלוויית חברו לצוות.

בת זוגו של סמ"ר גלעד הראל ז"ל ספדה בכאב: "תמיד היית מוביל והכי אהוב בכל מקום. אני לא מאמינה שאני סופדת לך. אתה תמיד איתי בלב ואני תמיד אוהב אותך. האהבה שלנו הייתה ממבט ראשון. אני מאחלת לכולם לחוות אהבה כזאת וקשר כמו שלנו. היום בבוקר צלצל שליח בבית שלי והביא זר פרחים.

"חשבתי שזה סל תנחומים עד שקראתי את המכתב והבנתי שזה אתה - היה כתוב על המכתב 'חג שמח מלבנון, אני אוהב אותך גם מרחוק'. תמיד היית אמפתי וחושב על כל פרט קטן כדי להפוך אותי למאושרת. תודה על הפרחים מלאך שלי, אני אוהבת אותך גם מרחוק. איך אפשר שלא להתאהב בילד מיודח ומדהים שכזה. תודה על מה שהיית בשבילי, אנציח אותך כל מקום שאהיה בו".

"נגזרו עליי חיים של שכול?"

אחותו של גלעד, ששכלה גם את בן זוגה ב-7 באוקטובר: "נגזרו עליי חיים של שכול וכאב? אתם בכוונה רוצים שאעמוד כל שנה בבית העלמין? כשיונתן נהרג, לא רצית לדבר על זה כדי לא להכאיב לי, אבל אני לא רציתי שיכאב לך. תמיד הרגשתי אחריות כלפייך, החזקתי את עצמי בשבילך. זו ההתכתבות האחרונה שלנו לפני שנכנסת ללבנון: כתבתי לו 'בהצלחה תינוק בלי לעשות שטויות, אני גאה בך'. הוא כתב לי 'תודה אל תדאגי'. 'נראה לך שלא אדאג? אתה היחיד שאני דואגת לו'. הוא ענה: 'אל תדאגי, אני אהיה בסדר'".

הוריו קרן ואיתן ספדו: "גלעד אהוב שלנו. אנחנו עומדים על קברך הפתוח ומסרבים להאמין. מגיל צעיר ראינו ילד סקרן שמתבונן על העולם מהצד. כל דבר שבחרת לעשות עשית תמיד על הצד הטוב ביותר, למדת הכל לעומק. היית חלוץ מצטיין בכדורגל היינו מלווים אותך כל שבת למשחק. התאהבת בחדר כושר, עמלת קשה ולא ויתרת לעצמך - התאמנת גם בגשם וגם בחום.

"מעבר לכך, היית חבר אמת. כולם יכלו לסמוך עלייך, היית ילד נפלא עם ערכים ולמרות כל היכולות המופלאות האלה היית נער צנוע. ראינו אותך גדל והופך מילד לגבר כריזמה שקטה שיודע למשוך אחריו אחרים. נתת לנו, להורים ולסבים ולסבתות, המון כבוד. נהגת לבקר אותם הרבה בחודשים האחרונים.

"היית מחבק ואוהב ומעצים אותם ואותנו, נותן לנו הרבה כוחות. עכשיו, השארת אותנו שם בעולם הזה עם חור בלב. אנחנו מודים לך על 21 שנה. לא יכולנו לקבל מתנה יותר גדולה. נוח בשלום על משכבך. היינו פה רק כדי לתמוך ולא להפריע לך לעשות דרך ארוכה ויפה, לא באמת היית צריך אותנו. תודה לך שזכינו להיות המשפחה שלך, תודה על הכל, תמשיך לשמש השראה לאחרים".