בתוך 8 חודשים: איבדתי את אחי ואמי מטיל - ביתי בתל אביב נפגע מהדף

אימה מיכל ואחיה איתן נהרגו מפגיעת הטיל האיראני בביתם בבאר שבע במבצע "עם כלביא",
כעבור שמונה חודשים ביתה בתל אביב נפגע מהדף טיל ב"שאגת הארי"

יש משהו מאוד דומה בין החיים שלנו פה בישראל לים - שניהם לא צפויים, יכולים להיות גועשים ברגע ובו זמנית נורא מרגיעים, לשניהם אין תחליף. תמיד נחמד להגיע אל הים ולשמוע את רחש הגלים - גם כשיש אור וגם כשממש חושך, ותמיד נחזור לכאן, גם כשהכל מואר וגם כשהמלחמה דופקת בדלת ואיתה בשורות איוב, כנראה שלמחרת בבוקר יהיה אור איתן.

לקח לי 24 שנים להגיע להבנה הזו כמה טוב הים ולמה אמא שלי אמרה תמיד שהוא כל כך טוב, ולהבין שהיא בכלל התכוונה לחיים עצמם. הבנתי את זה רק כשהיא ואחי נהרגו, ׳עם כלביא׳ גבה אותם ממני, אך האהבה שלה אל הים והאהבה שלו לחיים תישאר איתי לנצח.

גם בחלוף שמונה חודשים בדיוק, כאשר המלחמה שוב דופקת לי על הדלת, הפעם לא עם פגיעה ישירה, אלא עם פגיעה בהמשך הרחוב, המשך הרחוב שבו יש את הפארק האהוב עליי וחנות הבייגל האהובה עליי.

המשך הרחוב שלימים עם החלונות המנופצים, מטוסי הקרב וקולות הסירנה - גם ימשיך את הטראומה, אך גם את ההודיה על החיים שלי ושל בן זוגי שניצל בזמן שהזכוכיות שהתנפצו הקיפו אותו בדיוק מספיק כדי לגרום לנו לצחוק בדיעבד שהברק הכה פעמיים, בדיוק מספיק שעדיין מאפשר לנו בכלל לצחוק.

לעיתים, אני תוהה לעצמי כמה קל במדינה שלנו להיות סמל לחוזק, כאשר רבים מאיתנו מקבלים מהחיים קלפים שאמורים להחליש אותנו, לעתים זה השכול, אצל אחרים הפחד או הגעגוע. אולי התשובה היא שהחוזק אינו היעדר החולשה. הוא הבחירה שאנחנו עושים למרותה. הבחירה שלי היא לא רק לשרוד, אלא לחיות חיים מלאים, כפי שאמי ואחי היו רוצים. אני בוחרת לקום בבוקר לעבודה שלי ולבנות לעצמי עתיד.

אני בוחרת לעמוד מול המצלמה כדוגמנית, לא כדי להסתיר את השברים, הסדקים שם, אני כבר לא מושלמת אבל גיליתי שאפשר להיות שלמה יחד איתם. אני חולמת ללמוד יום אחד משפטים, כדי להילחם למען הטוב, למען הצדק שהם כבר לא יזכו לו.

אלו לא מעשים הירואיים. זו הפעולה הפשוטה של להמשיך. להמשיך את החיים שהם השאירו מאחור, להמשיך את האהבה שלהם, להמשיך להאמין, האם זו לא מהות הישראליות?

הים, בסופו של דבר, לא מבטיח לנו שקט. הוא מבטיח תנועה. כמוהו, גם החיים. גם במים הסוערים ביותר, חובתנו היא ללמוד לשחות, להמשיך לנוע קדימה, למצוא את האור גם בתוך החושך. כי למחרת בבוקר, אחרי כל סערה, יהיה אור. והוא יהיה איתן.