שוכרים מתוסכלים ממקלטים פגומים: "נטושים בזמן אזעקה"

בשבוע האחרון מוצאים עצמם תושבי העיר ת"א נכנסים למקלטים כמה פעמים במהלך היום בבניין בו הם גרים,רבים מהם גילו שהמקלט בבניין שבו הם גרים אינו תקין כלל. דלתות לא תקניות, ליקויי בטיחות והיעדר תחזוקה מותירים שוכרים רבים ללא מרחב מוגן.

שני, שוכרת דירה בתל אביב, מתארת מצב שמאפיין לא מעט דיירים בעיר: המקלט בבניין שבו היא מתגוררת אינו מתוחזק, ורווי תקלות, פתח המילוט חסום, כל המקלט שבור. ניסיונות הדיירים לפנות לוועד הבית לתיקון הליקויים נתקלו בסירוב: "כמה מהדיירים פנו בבקשה לתקן את המקלט, אבל נאמר לנו שצריך את הסכמת בעלי הדירות. אחרי בירור התברר שרובם מסרבים להשתתף בעלות, משום שהבניין עתיד לעבור תמ״א. בסופו של דבר הוצע לנו, השוכרים, לממן בעצמנו את התיקון. למה אני צריכה לשלם על תיקון המקלט בבניין שהדירה בו היא לא בבעלותי?".

עדי, דיירת נוספת באותו הבניין, מוסיפה כי הנושא כלל אינו בראש סדר העדיפויות של בעלי הדירות: "לבעלי הדירות זה לא מעניין, כי הבניין אמור לעבור שיפוץ במסגרת תמ״א. רוב הדיירים כאן הם שוכרים צעירים, ולרבים מהם יש אפשרות לברוח להורים בזמן האזעקות - וזה מה שקרה בשבת האחרונה אחרי האזעקה הראשונה רוב הדיירים עזבו".

לדבריה, ניסיון העבר מלמד שהמקלט אינו מאפשר שהייה ממושכת. "בסבב הלחימה הקודם ניסינו לרדת למקלט, אך הבנו מהר מאוד שזה בלתי אפשרי. הפעם ניסיתי שוב, אבל התנאים פשוט לא מאפשרים להיות שם לאורך זמן", היא אומרת.

בניין נוסף בתל אביב, בסביבת כיכר דיזנגוף, ממחיש בעיה דומה. דלת המקלט ההאטומה הוחלפה בדלת פלדלת, שלדברי הדיירים בבניין "זו מלכודת מוות". "בכל פעם שיש אזעקות, אני מיד חוזרת לבית ההורים. שם יש לנו ממ״ד בדירה. אבל לא לכולם יש לאן לחזור- זו פירווילגיה", מספרת דיירת אחרת. גם כאן, כל הדיירים הם שוכרים, רובם דירות שותפים.

כאשר פנו הדיירים לחברת הניהול, נאמר להם כי אין באפשרותה להחליף את דלת המקלט ללא הסכמת בעלי הדירות. פנייה למוקד העירוני בתל אביב לא הניבה פתרון: "אמרו לנו שמכיוון שהמקלט פרטי, העירייה לא יכולה לחייב את בעלי הדירות לתקן את הליקוי, אפילו לא להוציא אזהרה או דוח".

לאחר מספר פניות, נשלח מפקח מטעם העירייה שיצר קשר עם הדיירת אך מסר כי האחריות אינה בידיו, והעביר את הטיפול למחלקת "מקלטים".

"מרגיש לי שאין לעירייה אכפת מהתושבים שלה, ולבעלי הדירות לא אכפת מהשוכרים שלהם רק מהכסף שהם משלמים”, היא מוסיפה.

עו"ד ירון שריזלי, מומחה במשפט אזרחי-מסחרי, מסביר בשיחה עם "היום" כי "החל משנת 1992 חוק ההתגוננות האזרחית מחייב הקמת ממ"ד בכל בנייה חדשה ובתוספות משמעותיות. בבניינים ישנים יותר בתל אביב יש לרוב מקלט משותף, ותחזוקתו חלה על נציגות הבית המשותף לפי חוק המקרקעין".

לדבריו, "כאשר מתקיים מצב שבו מקלט אינו תקין,לדוגמה חלון יציאת חירום חסר או דלת ברזל שהוחלפה בדלת פלדלת האחריות לתקינותו ולתחזוקתו חלה על ועד הבית. החלפת דלת מקלט בדלת שאינה תקנית אינה רק תחזוקה לקויה, אלא עבירה על החוק וליקוי בטיחותי חמור, שכן דלת מקלט חייבת להיות עמידה בפני הדף ורסיסים ואטומה לגזים".

עו"ד שריזלי מוסיף כי לפי החוק, תיקון מקלט הוא חלק מהחזקת הרכוש המשותף, ולכן אין צורך בהסכמה של כל בעלי הדירות כדי לבצע את התיקון.

במידה שהוועד אינו פועל, קיימות מספר דרכי פעולה לשוכרים: פנייה לרשות המקומית בתל אביב (מחלקת הג"א/מקלטים), לפיקוד העורף או לאגודה לתרבות הדיור, ולעיתים אף הפעלת לחץ משפטי דרך בעל הדירה שמשכיר את הדירה.

"פנייה לפיקוד העורף יכולה להביא לכך שמפקח יגיע ויוציא דוח רשמי על ליקויי בטיחות. ברגע שכזה, ההתעלמות של בעלי הדירות הופכת לאחריות פלילית", הוא מסביר. עם זאת, הוא מציין כי לשוכרי דירה בתל אביב אין לרוב דרך ישירה לתבוע את הוועד, ולכן מומלץ לפעול דרך הערוצים הנכונים כדי למצות את זכויותיהם.

תגובת עיריית תל אביב-יפו: "תחזוקה שוטפת של מרכיבים במקלטים פרטיים היא עניין פרטי שבאחריות בעלי הנכסים. לעירייה אין את המשאבים או כוח האדם לבצע פיקוח ותחזוקה במקלטים פרטיים, ולכן פעולות האכיפה והפיקוח מתבצעות בהתאם לסדרי עדיפויות ומשאבים קיימים. במקרים חריגים שבהם מתגלה חשש לבעיה קונסטרוקטיבית או סכנה למבנה, הנושא מועבר לגורמים מקצועיים במסגרת תחום מבנים מסוכנים" או פיקוח על הבנייה”.