המציאות הביטחונית המורכבת מול איראן וחיזבאללה והירי הבלתי פוסק לעבר ישראל, מעוררים אצל ישראלים רבים צורך בנחמה מיידית. הדרך הנפוצה מכולן היא "אכילה רגשית": צריכה מוגברת של מאכלים עתירי סוכר, שומן ופחמימות.
"לאחר חודש של מתח ואי־ודאות, ובשבוע האחרון במיוחד עם פרוץ המלחמה, רבים חווים השפעה ישירה על התיאבון, דפוסי האכילה והבחירות התזונתיות אצל מבוגרים וילדים כאחד", מסבירה אילת מלניק, דיאטנית קלינית ב'כללית' מחוז ירושלים. לדבריה, התגובות השכיחות ללחץ מתחלקות לאכילת חוסר ואכילת יתר.
"יש החווים ירידה בתיאבון ודילוג על ארוחות עקב הפעלת מנגנון 'הילחם או ברח'", אומרת מלניק. "אחרים חווים דווקא אכילה רגשית ועלייה בצריכת מזונות עתירי סוכר ושומן כמנגנון הרגעה. שתי התגובות תקינות במצבי דחק; המטרה היא לשמור על יציבות פיזית ונפשית בסיסית".
כדי לצלוח את תקופת החירום ולשמור על חוסן הגוף, מציעה מלניק מספר עקרונות תזונה ריאליים:
אכילה לפי שעון: מומלץ להקפיד על שלוש ארוחות קטנות ושני נשנושים קבועים ביום, גם אם לא חשים רעב. במקרים של חוסר תיאבון, גם כמות קטנה יכולה לספק את צורכי הגוף.
פשטות וזמינות: כדאי להתמקד במזונות נגישים כמו כריך עם חלבון (גבינה, ביצה או טונה), יוגורט עם פרי או מרק עדשים.
שובע ואיזון: שילוב של חלבון וסיבים תזונתיים בכל ארוחה מסייע במניעת נשנושים בלתי נשלטים.
הכנה מראש: מומלץ להחזיק בבית "מזון עוגן" זמין, דוגמת קטניות משומרות, לחם בהקפאה, ירקות עמידים ואגוזים.
בנוגע לילדים, מלניק טוענת כי שגרה תזונתית פשוטה משרה עליהם תחושת ביטחון. "אין צורך בשלמות תזונתית, די בשילוב בסיסי של פחמימה, חלבון ופרי או ירק בכל ארוחה", היא אומרת. "הכינו נשנושים נגישים כמו פירות חתוכים או קרקרים מלאים, והימנעו משיח שיפוטי על 'אוכל מנחם', גם אם הבחירות אינן אידיאליות".
המומחית מסכמת כי הסיטואציה מחייבת הישרדותית ותמיכה. "במצבי חירום אין תזונה מושלמת - יש תזונה מספקת, יציבה וחומלת. אכילה סדירה ובחירות פשוטות תומכות בחוסן הגוף והנפש עד לחזרה לשגרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו