דף חדש במגילה: גם כשאתה בחו"ל במלחמה, תאמין בטוב

בפעם השנייה בחיי אני נמצאת בחו"ל בזמן שבארץ מתנהלת מלחמה. הפעם הקודמת היתה בחודש יוני, בזמן מלחמת 12 הימים. נסעתי לשלושה ימים ללונדון - ונשארתי שם שבועיים וחצי. עכשיו אני מוצאת את עצמי בדנמרק. סוף העולם, ממש.

הוזמנתי יחד עם בני תובל לכנס מרגש של ארגון בשם ZWST - ארגון רווחה ציוני שפועל בעולם זה 100 שנים לטובת יהודים ברחבי אירופה. זה הכנס השנתי שלהם, והגיעו כמעט 500 צעירים מכל רחבי גרמניה וגם ממקומות אחרים בעולם. היו גם חבר'ה מישראל.

המלון כולו הוכשר עבור הכנס. זה היה אירוע של יהודים, חילונים, דתיים, מסורתיים, כולם באו לחגוג יחד את היהדות שלהם, את החופש להיות מי שהם. זה לא כל כך פשוט להם בימים אלה במדינות או בערים שבהם הם חיים ביום־יום.

הם באו להיות יחד. חלק סיפרו לנו שהם נאלצים להוריד את השרשראות עם שם בעברית למשל, מגן דוד או כל סממן אחר ש"מסגיר" את יהודתם. וכמה שזה כואב להם.

תודעה חיובית

היה לי רגע כזה עם בחור אוסטרי לא יהודי שהגיע לאבטח חברת כנסת שנכחה באירוע. הוא מאוד התרגש מההופעה שלנו ושיתף בתחושות שלו ובקשר שלו לעם היהודי. הוא אמר שהוא רואה אותנו ומבין את המאבק שלנו ורוצה להיות חלק ממשהו עוצמתי וגדול.

אותו בחור הראה לי ולתובל את הקעקוע שלו: דמות שמצד אחד יש לה כנפיים של מלאך ומצד שני של שטן. לדבריו, הוא מסמל את היכולת לבחור בין הטוב לרע - ואיפה לשים את עצמך בחיים.

אותו אוסטרי לא יהודי הראה לי את הקעקוע שלו - דמות שמצד אחד יש לה כנפי מלאך ומצד שני כנפי שטן. הוא אמר: זה מסמל את היכולת לבחור בין הטוב לרע

גם עכשיו אני בוחרת, להאמין בדרך, לבטוח בתהליך ולהתמקד ביכולת שלי לשנות רק את התודעה שלי לחיובית.

ברגעים אלה אין לי עדיין איך לחזור לארץ. אני מאמינה שאני לא סתם נמצאת כאן כרגע. אני משתמשת ביכולת שלי להתמקד ברגע ולדעת שאנחנו חלק מההיסטוריה שנכתבת - דף חדש במגילת אסתר.