"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הוואטסאפ הוא לא מוקד פניות ציבור": מורות מברכות על ההנחיות שנחשפו ב"היום"

אחרי חוזר משרד החינוך שמבקש להציב גבולות לפניות הורים למורים - שתי מורות מהשטח מתארות מציאות של הודעות באמצע הלילה, ציפייה לזמינות מיידית ושחיקה גוברת: "זה כבר לא מעורבות הורית, זה עומס"

,עודכן
0השמעה
וואטסאפ. צילום: רויטרס

ההנחיות החדשות של משרד החינוך, שנועדו להסדיר את התקשורת בין הורים לצוותי הוראה ולהגביל פניות בשעות לא סבירות, ממשיכות לעורר תגובות במערכת החינוך.

החוזר החדששנחשף ב"היום"מבקש לצמצם פניות ישירות למורים דרך וואטסאפ פרטי ולהעביר את התקשורת לערוצים מוסדרים כדי להחזיר גבולות למערכת היחסים בין הורים לבתי הספר.

רותם קרמן והילה יצחקי, שתי מורות במערכת החינוך מפודקאסט ''ללא פילטרים'' מבית All in, מברכות על המהלך וטוענות כי מדובר בצורך דחוף שנולד מהמציאות היומיומית בכיתות.

"אנחנו לא מוקד שירות. מורה היא לא 24/7", הן אמרו. "הטלפון האישי שלה הוא לא שלוחה של משרד החינוך, והוואטסאפ שלה הוא לא מוקד פניות ציבור".

לדבריהן, בשנים האחרונות היטשטשו הגבולות בין מעורבות הורית לגיטימית לבין דרישה לזמינות מתמדת. "מה שקורה בשטח זו כבר לא מעורבות הורית — זה עומס וחוסר גבולות".

View this post on Instagram

A post shared by All•in Media (@all_in_podcastim)

הן מתארות שגרה של הודעות מהורים בשעות חריגות: פניות בשעות הלילה עם שאלות על חומר לימודי, הודעות מוקדם בבוקר לפני תחילת יום הלימודים, ולעיתים גם טענות כאשר המענה אינו מיידי. "אם לא עונים מגיעה השאלה למה המורה מתעלמת", סיפרו.

לדבריהן, הלחץ אינו מסתכם בהודעות פרטיות בלבד. "יש גם קבוצות הורים, צילומי מסך ותלונות שמדלגות מעל המורה ישר להנהלה", הן אומרות. אחת מהן נזכרת במקרה שבו קיבלה הודעה מהורה ביום שישי בערב בדרישה לדעת מתי תפורסם מערכת שעות מעודכנת. "נדרשתי להשיב תוך שעה — אבל זה שישי בערב. צריך לדבר רגע על נורמליות".

גבולות, לא ניתוק

המורות מדגישות כי ההנחיות החדשות אינן ניסיון להרחיק הורים מבית הספר, אלא דווקא לאפשר עבודה מקצועית יציבה לאורך זמן.

"במצבים יוצאי דופן — מצוקה אמיתית, קושי רגשי או אירוע חריג — אנחנו תמיד שם", הן אומרות. "הילדים חשובים לנו ואכפת לנו מהם באמת".

לדבריהן, הצבת גבולות היא תנאי לשימור המקצוע: "כבוד למורה מאפשר לה ללמד בשקט ולהיות פנויה רגשית לתלמידים. מעורבות הורית חשובה, אבל מעורבות בלי גבולות מחלישה את הסמכות ושוחקת אותנו עד דק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר