"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

נמצאים בחזית מול הנוח'בות - אבל לא מוכרים כ"גוף ביטחוני"

חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה מסרבים להכיר בלוחמי הכליאה כמשרתי גוף ביטחוני • בעקבות הסירוב פנו בשב"ס למועצה להשכלה גבוהה • "אפליה ברורה, בלתי מוצדקת בין משרתי שב"ס לבין משרתי גופי ביטחון אחרים" נכתב

,עודכן
0השמעה
מחבלים בכלא. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

לוחמי הכליאה של שירות בתי הסוהר מוצאים את עצמם בקו החזית של המערכה הביטחונית - אבל מחוץ לרשימת הזכאים למלגות אקדמיות. ל"היום" נודע, כי בזמן שמתקני הכליאה מלאים באלפי אסירים ביטחוניים, בהם מחבלי נוח’בה, חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה מסרבים להכיר בלוחמי הכליאה כמשרתי גוף ביטחוני. המשמעות פשוטה: אין מלגות, אין הקלות, אין זכויות שניתנות לחיילי צה”ל ולשוטרים.

ביקור נדיר במתקן רקפת| צילום: גרגורי ירין, כתבים: טל אריאל יקיר, איציק סבן, הפקה: אורטל כהן

לוחמי הכליאה פועלים יום יום מול האסירים המסוכנים ביותר בישראל. הם מונעים התארגנויות טרור מתוך הכלא, מסכלים ניסיונות הברחה, נלחמים בארגוני פשיעה ולצד כוחות צה״ל והמשטרה במעצרי טרוריסטים בשטחים, ומתמודדים עם עומס חריג מאז ה-7 באוקטובר. בפועל, הם חלק ממערך הביטחון. על הנייר - יש מי שטוען שלא.

בעקבות הסירוב, פנתה עו”ד רעות בן משה, יועמ”שית כוח אדם ודיני עבודה בשב”ס, למועצה להשכלה גבוהה ולמנכ”לי מוסדות, בהם המרכז האקדמי פרס ואוניברסיטת תל חי.

במכתביה היא טוענת כי מדובר באפליה חסרת בסיס משפטי. במכתב שמוען ליועצת המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה טוענת עו״ד בן משה כי מבדיקת שב״ס ״עולה, כי במוסדותיכם ישנה הכרה בסטודנטים המשרתים בצה"ל ובמשטרה כמשרתים בכוחות הביטחון או בגוף ביטחוני המתבטאת, כידוע, במלגות, הקלות, זכאויות והתאמות שונות, זאת, כאמור, להבדיל מהמשרתים בשירות בתי הסוהר".

"מצב זה יוצר אפליה ברורה, בלתי מוצדקת שלא מצאנו לה תימוכין בדין, בין משרתי שירות בתי הסוהר לבין משרתי גופי ביטחון אחרים, על אף הזהות באופי השירות, בסיכונים, בתרומה לביטחון המדינה ולשלום הציבור״ טוענת עו״ד בן משה. לדבריה, "חוק כבוד האדם וחירותו אוסר לפגוע בזכויות של המשרתים בצה”ל ובמשטרה והמחוקק כלל את שב”ס במפורש בתוך מערך גופי הביטחון. היא הוסיפה כי גם חקיקה נוספת ופסיקה חיזקו את ההגדרה הזו, לרבות בהקשרים של חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הקבורה הצבאית, שם הוכר הארגון כגוף ביטחוני בעל ייעוד חברתי".

שירות בתי הסוהר במהלך פעילות בכלא בדרום הארץ שמוחזקים מחבלי חמאס שנתפסו בטבח ה7 באוקטובר,צילום: חיים גולדברג/פלאש90

לדברי גורמים בשב״ס, האבסורד מתחדד עוד יותר בזמן שסטודנטים במדים, רק בצבע אחר, נחשבים זכאים אם הם שוטרים או חיילים - אך לא אם הם לובשים מדי שב”ס. אותה שליחות, אותו סיכון, הכרה שונה.

בשב״ס מצפים כעת מהמועצה להשכלה גבוהה להבהיר את עמדתה ו"להנחות את המוסדות ליישר קו עם הדין״. ״השאלה איננה רק משפטית״ אומר בכיר בשב״ס ״היא נוגעת להגדרה בסיסית, מי נחשב חלק ממערך הביטחון של ישראל. בשטח, התשובה ברורה. באקדמיה, מתברר, פחות״.

תגובת המועצה להשכלה גבוהה: מפרוץ מלחמת “חרבות ברזל” פועלת המל״ג ללא לאות ובאופן מתמשך לסיוע לסטודנטים המשרתים במילואים, בשירות צבאי, בכוחות הביטחון ובכלל זה בשב"ס, לבני ובנות זוגם, וכן לסטודנטים מקרב אוכלוסיות שנפגעו מהמצב הביטחוני, לרבות מפונים ותושבי יישובי קו העימות, בני משפחות שכולות, משפחות חטופים ופצועים.
במסגרת זו הוקם, בין היתר, במל״ג מוקד ייעודי המעניק מענה לסטודנטים אלה. מאז הקמת המוקד טופלו כ־3,000 פניות. פניית שירות בתי הסוהר התקבלה לפני מספר ימים ונמצאת בימים אלו בבדיקת הגורמים המקצועיים במל״ג ובשב"ס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר