אחד הסמלים המזוהים ביותר של כיכר החטופים, המקום שהיה לבית עבור המשפחות בשנתיים האחרונות, הוא שעון העצר שמנה ימים, דקות ושניות שבהם החטופים בשבי החמאס. היום (שלישי) נערך טקס בכיכר בו לראשונה מאז פרוץ המלחמה נעצר השעון.
אחותו של רן גואילי: "הרגשתי כל שביב של שנייה בכמיהה ובציפייה לרני" // משה בן שמחון
ממטה המשפחות נמסר: "היום, אחרי הרבה יותר מדי זמן, לאחר 844 ימים, יותר מ- 20,250 שעות, יותר מ- 1,215,000 דקות או יותר מ-72,920,000 שניות אפשר סוף כל סוף לעצור את השעון".
שורד השבי שגב כלפון אמר בכיכר: "ביום שחזרתי הביתה השעון בכיכר הראה 738 ימים. מאז עברו עוד 106 ימים בהם יכולתי לעמוד לצידכם ולהיות חלק מהמאבק הערכי והמוסרי הכי חשוב שאי פעם היה פה. את השעון הזה ראיתי לראשונה בצילומים שהגיעו אלינו לעזה. שעון שמנה את זמן החטופים לא רק בימים אלא גם בדקות ובשניות. ממש ככה הרגשנו, איך כל דקה היא נצח וכל שנייה יכולה להיות השנייה האחרונה שבה אנחנו נושמים.
"עצירת השעון היא רגע מכונן, אבל היא לא סוף. היא מציינת סיום של שלב אחד, קריטי וגדול שבו כל 255 החטופים כבר לא מוחזקים בידי החמאס המתועב ונגזרותיו".
שירה גואילי: "את השעון הזה אפשר לעצור, ואנחנו יכולים לשוב וללכת. לנשום בהקלה. להתאבל. ומחר - להביא את רני למנוחת עולמים. ב־844 הימים האחרונים הרגשתי כל דקה, כל שביב של שנייה, בכמיהה ובציפייה לרני. העולם המשיך לזוז, אבל רציתי שהוא יעצור יחד איתנו. מצד אחד שהלילות ייגמרו, ומצד אחר שלא יבוא הבוקר אם רני לא חוזר. ועכשיו הוא כאן. אמנם לא כפי שרצינו, קיווינו והתפללנו, אבל הוא כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו