"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המחאה באיראן והצפון הרגיש מציבים את ישראל מול החלטה גורלית
מדינת ישראל מגיעה לדילמה בזירות עם איומים מוחשיים, אך עם מטרות הפוכות • בלבנון יש רצון לשמר את המשטר, ובאיראן - להמשיך בערעור עד להחלפת השלטון
שר החוץ האיראני עם נשיא לבנון בביירות. צילום: רויטרס

המחאה באיראן והצפון הרגיש מציבים את ישראל מול החלטה גורלית

מדינת ישראל מגיעה לדילמה בזירות עם איומים מוחשיים, אך עם מטרות הפוכות • בלבנון יש רצון לשמר את המשטר, ובאיראן - להמשיך בערעור עד להחלפת השלטון

תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ'
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לאחר חודשים של הסלמה בזירה הלבנונית ובזירה האיראנית עם איומים הולכים וגוברים, שחלקם מלווים בהוכחות מהשטח, ולאחר ביקור של רה"מ בנימין נתניהו בארה"ב, שלכאורה היה קבלת "אור ירוק" מהנשיא טראמפ לפעול בכל אחת מהזירות להסרת האיום - הגיבוי והתמיכה של ארה"ב הכרחיים. לא נכון לישראל לפעול לבדה.

טראמפ%3A "האיראנים התקשרו%2C הם רוצים לנהל משא ומתן"

בינתיים המציאות משנה את פניה. איראן נמצאת כבר שבועיים בגל מחאות, שנראות משמעותיות יותר ככל שעובר הזמן. מחאות אלה מכניסות שיקולים נוספים לפעולה ישראלית נגד איום הטילים הבליסטיים: האם פעולה ישראלית תלכד את העם נגד המשטר? האם פעולה ישראלית שתכוון ליעדי שלטון ולסמליו תסייע למחאה ותיתן את "מכת הסיום" להפלת המשטר? או שמא נכון יותר להשאיר את הזירה לארה"ב? הרי למדנו שטראמפ מאיים - ומבצע.

חלש מדי, לאט מדי

לפני שבוע הודיע צבא לבנון לממשלתו כי דרום המדינה פורז מנשק, וחיזבאללה נותר ללא אמצעי לחימה - "עובדה" שישראל מיהרה להפריך עם תקיפת תשתית ופרסום מיקומם של מחסני אמל"ח. האינטרס הישראלי הוא לשמר את ריבונותה של הממשלה החדשה בלבנון, אך פעולתה בנושא הפירוק מנשק חלשה מדי ומתבצעת לאט מדי.

גם בזירה זו, דילמת הפעולה הישראלית נתקלת בקו העדין שבין החלשת חיזבאללה (כבר לא "חיסול") לשימור הממשלה הריבונית.

לאחר יותר משנתיים ורבע של מלחמה, הזירות העיקריות עדיין פתוחות. האיומים קיימים ומתאוששים בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שישראל העריכה, ואף מהר יותר מקצב בניין הכוח וההתאוששות של צה"ל - בעיקר כשמדובר באמצעי הלחימה. הפתרון של התקפות מנע לסיכול איומים, בוודאי לאחר 7 באוקטובר, הוא הפתרון הזמין והמקובל, אך גם זה נדרש לתעדוף בין זירות. עם זאת, יש "ניצול הזדמנויות", שיכול להשיג שני יעדים בפעולה אחת:

לא כל מתנגדי השלטון בעלי עמדה חיובית כלפי ישראל. הפגנה נגד המשטר באיראן, צילום: רויטרס

היעד הראשון הוא החיבור של איראן ושלוחותיה. אי אפשר ולא נכון לדבר על האיום מאיראן במנותק מהאופן שבו היא בונה את שלוחיה באזור, בעיקר חיזבאללה. פעולה שתפעל באופן ממוקד נגד חיזבאללה בלבנון, במקביל לפעולה רחבה באיראן, תסייע למחאה. גם פגיעה בתשתית צבאית ובסמלי שלטון יכולה להשיג את שתי המטרות במכה.

בלי אולטימטומים וקווים אדומים

להתפתחות המחאה באיראן יש השפעה גדולה על בחירת דרכיה של ישראל. נכון שכך יהיה, זה הזמן להימנע מהצהרות על אולטימטומים וקווים אדומים וללוות את ההתפתחות בתוכניות תגובה. יש לשמר מודיעין זמן אמת (על מטרות צבאיות ומטרות המשטר כאחת), ולהיות דרוכים בהגנה ובהתקפה לכל התפתחות שלא תהיה, כולל יוזמה איראנית שאולי תתרחש ככל שהמשטר יחוש במצוקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...