על מנת להבין את מצב הביטחון הלאומי, לא מספיק לדבר בסיסמאות של משילות או שר זה או אחר. יש לרדת לשורש הבעיה.
רוטמן לבהרב-מיארה: "מביך שאני צריך לזמן אותך לדיונים כי אני מבקש מידע ולא מקבל"//ערוץ הכנסת
מערכת אכיפת החוק בישראל בנויה מחמש חוליות. כאשר אחת מהן לא מתפקדת, השרשרת כולה לא עובדת.
ראשית, האזרח. אם האזרח לא מתלונן - אין מה שיניע את התהליך. לאחר הגשת התלונה מגיע תפקידה של המשטרה, שצריכה לקבל את התלונה, לחקור ולהמליץ על הגשת כתבי אישום. אז מגיעה הפרקליטות שאמורה לגבש את כתבי האישום ולהגישם לבתי המשפט. החוליה הרביעית והמשמעותית היא בתי המשפט שחורצים דין וקובעים אם תהיה ענישה ומהי חומרתה. לבסוף מגיע תורם של בתי הסוהר ושיקום האסיר - החוליה החמישית.
קל להבין שכאשר אחת מהחוליות לא מתפקדת, אזי האכיפה לא מתבצעת. אם המשטרה לא תחקור את התלונה, מובן שלא יוגשו כתבי אישום. אם כתב האישום לא הוכן כראוי, לא תהיה הרשעה. אם בתי הכלא מלאים - על בתי המשפט יהיה להכריע בין מאסר של שודד רכבים לבין רוצח, כך שעבריינים אלימים רבים יישארו ברחובות.
החלק של בית המשפט קריטי. אם בתי המשפט מתרשלים בענישה או קוצבים את המינימום הנדרש בחוק ואף למטה מזה, הרי שבמהרה הפרקליטות תתייאש מלהגיש כתבי אישום, המשטרה תתייאש ממבצעי אכיפה נרחבים והאזרח יתייאש מתפקודה של המערכת כולה ויבחר שלא להגיש תלונה.
כך, לדוגמה, בחודש האחרון בית המשפט בבאר שבע זיכה נאשם מעבירת החזקת אקדח אף שעל הנשק נמצאו שרידי דנ"א שלו. השופט השתכנע שלמרות הראיות החותכות, ייתכן כי החשוד מעולם לא החזיק בנשק. אם יתוודע השוטר שעשה מאמצים לתפוס את העבריין לפסק הדין - האם יתאמץ לתפוס גם את העבריין הבא?
הנושא שאמור לנהל את המערכת כולה הוא התובע הכללי של מדינת ישראל. הוא אחראי על הנחיית גורמי האכיפה. אם נמצאת לקונה חקיקתית - עליו להמליץ לממשלה כיצד לפעול. כדי להניע את המערכת ולבדוק שהיא משומנת ופועלת כהלכה, על התובע הכללי לכנס את הגורמים הרלוונטיים לכל הפחות פעם בחודש. על אף הנחיה דומה מראש הממשלה, המצב היום הוא שמתכנסים פעם בשלושה חודשים. ראיתם פעם חברה מנוהלת היטב שמתכנסת לפגישת תכלול פעם בשלושה חודשים? בשוק הפרטי היו מדיחים את נושא המשרה בתוך זמן קצר.
בתוכנית שדה בוקר שאותה כתבנו, הבנו כי כדי לייעל את המערכת יש צורך בחלוקת האחריות מחדש. המשטרה מתקשה לחקור עבירות פרוטקשן כיוון שמדובר במשפחות פשע. בעוד במגזר היהודי ארגוני פשע הם ארגונים שאליהם ניתן להכניס סוכנים, הרי שבמגזר הערבי מדובר במשפחה שלא תייצר "מלשינים" ובוודאי לא יהיה ניתן להכניס אליה גורם חיצוני. למשטרה אין כלים לטפל בנושא, בניגוד לשב"כ. על כן, באיסוף נשקים בלתי חוקיים ועבירות פרוטקשן שמהווים איום על הביטחון הלאומי וסכנה לחיי אדם - אנו ממליצים להרחיב את האחריות לשב"כ.
תביעה מהתובע הכללי לעבוד היא קריטית על מנת להניע את המערכת. תפקידו להנחות ולייעל את כולה על ידי אבחון מדויק של הצרכים והבעיות בשטח. זה אתגר קיומי למדינת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו