"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כדי לשלבם בחזרה בחברה: התוכנית החדשה לשיקום אסירים משוחררים
במסגרת התוכנית יוכלו אסירים להגיש בקשת חנינה להקלה בעונשים ובקנסות, מחיקת רישומים פליליים ועוד • על פי מחקרים, מחקר שנערך על ידימשרד המשפטים מצא כי שיעור העברינות החוזרת בקרב אנשים שזכו לחנינה נמוכים משמעותית ועומדים על 6% בלבד
בית כלא (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

כדי לשלבם בחזרה בחברה: התוכנית החדשה לשיקום אסירים משוחררים

במסגרת התוכנית יוכלו אסירים להגיש בקשת חנינה להקלה בעונשים ובקנסות, מחיקת רישומים פליליים ועוד • על פי מחקרים, מחקר שנערך על ידימשרד המשפטים מצא כי שיעור העברינות החוזרת בקרב אנשים שזכו לחנינה נמוכים משמעותית ועומדים על 6% בלבד

,עודכן
0השמעה
[object Object]

תוכנית חדשה בשם 'בראשית' תיחשף מחר (שלישי) בבית הנשיא, בשיתוף פעולה ייחודי בין מחלקת חנינות במשרד המשפטים, בית הנשיא והרשות לשיקום האסיר. התוכנית מיועדת לחזק את תהליך השתלבותם בחברה של אסירים משוחררים שעברו שיקום, ועשויה להביא להפחתה משמעותית בסיכויים לעבריינות חוזרת.

במסגרת התוכנית, אסירים משוחררים יוכלו להגיש בקשות חנינה להקלה בעונשים שהוטלו עליהם בהליך הפלילי, כולל הקלה בעונשי קנס, מחיקת רישומים פליליים באמצעות קיצור תקופת ההתיישנות, והקלה בעונשי פסילת רישיון נהיגה.

סיור בכלא גלבוע // משה בן שמחון

במחלקת חנינות מציינים כי בשנים האחרונות התקבלו בקשות חנינה מאסירים לשעבר, אך במסלול הרגיל היה קושי להיענות בחיוב לבקשות אלה. זאת בעיקר בשל חומרת העבירות, ריבוי הרשעות חוזרות, הזמן הקצר שחלף מאז גזר הדין, והקושי לאמת את תהליך השיקום ולזהות מקרים של שיקום יוצא דופן. התהליך הייחודי שייושם במסגרת התוכנית יאפשר לזהות את הבקשות הראויות לחנינה ולהיענות לבקשות רבות יותר במקרים מורכבים.

"תסייע בהשבה לחברה של אסירים משוחררים"

לדברי עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים, "במהלך השנה הראשונה לתוכנית, הוועדה המקצועית המיוחדת שתבחן את הבקשות תשים דגש על בקשות של אסירים משוחררים שעברו הליכי שיקום יוצאי דופן, כשחלקם משמשים כיום בעצמם כמדריכים במסגרות טיפוליות".

גולדנברג-חדד הוסיפה כי "התוכנית תסייע בהשבה לחברה של אסירים משוחררים שעברו הליכי שיקום ובהסרת חסמים שניצבים בפניהם, ותתרום להפחתת רצדיביזם. למעשה, התוכנית תעזור להנגיש את מוסד החנינה לאוכלוסיית האסירים המשוחררים, ובמקביל תעזור לבעלי התפקידים בתהליך לאתר מבין האסירים המשוחררים את המקרים המתאימים והראויים ביותר לקבל חנינה".

"אנחנו יודעים לבחון באלו מקרים הסבירות שאסיר המגיש בקשת חנינה",צילום: אורן בן חקון

על פי מחקרים שנעשו ברחבי העולם, שיעור הרצדביזם (עבריינות חוזרת) בקרב אסירים משוחררים עומד על כ-37%, כלומר למעלה משליש מהאסירים המשוחררים שבים למעגל העבריינות. אולם, מחקר שנערך על ידי מחלקת המחקר של משרד המשפטים יחד עם מחלקת חנינות במשרד, מצא כי שיעורי הרצדביזם בקרב אנשים אשר זכו לחנינה ממאסר נמוכים משמעותית, ועומדים על 6% בלבד.

"אנחנו יודעים לבחון, בפרמטרים מקצועיים, באלו מקרים הסבירות שאסיר המגיש בקשת חנינה, ישוב למעגל העבריינות - היא נמוכה ביותר, וזה גם אחד מהעוגנים שהביאו אותנו לצאת בפרויקט המיוחד יחד עם בית הנשיא והרשות לשיקום האסיר", מסכמת גולדנברג-חדד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו