"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ח"כים בציונות הדתית נגד חוק הפטור מגיוס: "לא נצביע כמקשה אחת"
למרות עמדת היו"ר סמוטריץ', בסיעה מעריכים שכל חבר כנסת יצביע בהתאם לעמדתו על החוק: "לא נתמוך בחוק ישראבלוף, אבל גם לא נפיל את הממשלה" • ח"כ רוטמן, מנגד, חותר להסכמות: "נתכנס כסיעה ונחליט" • אמש: רה"מ נפגש עם יהדות התורה • גורמים חרדיים: "נתניהו בטוח שיהיו מספיק ח"כים בעד החוק"
"נקבל את ההחלטות הטובות ביותר לעם ישראל". חברי הציונות הדתית. צילום: אורן בן חקון
סערת הפטור מגיוס

ח"כים בציונות הדתית נגד חוק הפטור מגיוס: "לא נצביע כמקשה אחת"

למרות עמדת היו"ר סמוטריץ', בסיעה מעריכים שכל חבר כנסת יצביע בהתאם לעמדתו על החוק: "לא נתמוך בחוק ישראבלוף, אבל גם לא נפיל את הממשלה" • ח"כ רוטמן, מנגד, חותר להסכמות: "נתכנס כסיעה ונחליט" • אמש: רה"מ נפגש עם יהדות התורה • גורמים חרדיים: "נתניהו בטוח שיהיו מספיק ח"כים בעד החוק"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בעקבות פרסום הקלטות יו"ר סיעת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', שהביע תמיכה עקרונית בחוק הפטור מגיוס כדי לשמור על שלמות הקואליציה, מקורות בסיעה העריכו בשיחה עם "ישראל היום" כי היא לא תצביע "כמקשה אחת" וכי כל חבר כנסת עשוי לקבוע את עמדתו ולהצביע בנפרד. סמוטריץ', כשלעצמו, אינו חבר כנסת מכוח החוק הנורבגי, ולכן לא יכול להצביע.

בצל הסערה בעקבות ההקלטות, אמש (חמישי) נפגש רה"מ בנימין נתניהו עם סיעת יהדות התורה, במסגרת סדרת פגישות שהוא מקיים עם כל סיעות הקואליציה, לדיון בנושאים שעל הפרק, ובהם תקציב הישיבות שמוקפא כעת ביחס לתלמידי הישיבות שצריכים להתגייס ומעמדם טרם הוסדר בחוק.

לפי מקור יודע דבר, הפגישה בכללה היתה חיובית אך בלי התקדמות קונקרטית - "מעין ניסיון הרגעה של החרדים, אחרי חוות הדעת החריפה של היועמ"שית". לדברי גורמים פוליטיים בסיעות החרדיות, ראש הממשלה אמר כי הוא דוחף לקידום חוק הגיוס וכי "יהיו מספיק ח"כים שיצביעו בעדו".

ח"כ סולומון:"חוק שוויוני וצודק הוא זה שיאפשר למי שלא לומד בישיבה לקבל מסלול שמכבד את אורח חייו ולשרת תוך שמירה על זהותו, ומצד שני ימשיך להעריך את עולם התורה ולא יפגע בו. במתכונתו הנוכחית, החוק לא נותן מענה לא לזה ולא לזה, ולכן אי אפשר לתמוך בו"

בציונות הדתית לא בדיוק מרוצים מהתמיכה הבלתי-מסויגת של היו"ר בחוק ואומרים שיפעלו לשנותו. "לא נתמוך בחוק ישראבלוף, אבל גם לא נפיל את הממשלה וגם לא נגייס בכוח חרדים כי זה לא פרקטי", אמרו גורמים שנכחו שלשום בישיבת הסיעה בנושא החוק. הם הוסיפו כי החוק הנוכחי טעון שיפור, וכי הציונות הדתית לא תצביע בעד החוק "אם החרדים בעצמם או חלק מהם יצביעו נגדו".

לדברי גורמים שהשתתפו בישיבה, הדיון היה סוער ונשמעו בו שתי דעות שונות - האחת, שמיוחסת לשר סופר, מבקשת להעמיד כבר עכשיו ארבעה גדודים חרדיים ולהתנות את התמיכה בכך; השנייה, המיוחסת לסמוטריץ', היא שהציונות הדתית לא תתמוך בחוק משום שהוא לא מוביל לגיוס.

בשלב זה, שלושה מחברי הסיעה הביעו בפומבי התנגדות לחוק בנוסחו הנוכחי: משה סולומון, מיכל וולדיגר ואופיר סופר. ח"כ וולדיגר אמרה כי "התוצאה שאנחנו רוצים להגיע אליה בסוף היא של גיוס חרדים כדי להגדיל את הסד"כ של צה"ל", ואילו ח"כ סולומון אמר ל"ישראל היום": "גם אם לעיתים דעתי שונה מאחרים, הציונות הדתית יקרה לי ואני עובד מתוך אחריות אמיתית.

"החוק בנוסח הנוכחי לא טוב, אבל אף פעם חוק לא עובר כמו שהוא נכנס לוועדה, ואני מקווה שנצליח לגבש חוק גיוס אמיתי, שוויוני וצודק. מצד אחד, לאפשר למי שלא לומד בישיבה לקבל מסלול שמכבד את אורח חייו ולשרת בצורה מלאה תוך שמירה על זהותו. מצד שני, להמשיך להעריך את עולם התורה ולא לפגוע בו. במתכונתו הנוכחית, החוק לא נותן מענה לא לזה ולא לזה, ולכן אי אפשר לתמוך בו".

המטרה: לצלוח את המשבר. לוחמי חשמונאים בטקס ההשבעה,צילום: אורן בן חקון

גם הרבנים חלוקים בנושא

מנגד, יש בסיעה גם מי ששואפים להגיע להסכמה. ח"כ שמחה רוטמן אמר ל"ישראל היום" כי "בנושא הגיוס - כמו בנושאים קריטיים וחשובים אחרים שהיו על הפרק במהלך הקדנציה, לפני המלחמה ותוך כדי המלחמה - נתכנס כסיעה ונחליט. אני סומך לגמרי על בצלאל ועל חבריי לסיעה, שנדון בנושא בכובד ראש ונקבל ביחד את ההחלטות הטובות ביותר למען עם ישראל".

כמוהו, גם ח"כ צבי סוכות אמר אתמול כי "ההכרעה תתקבל בסיעה לאחר דיון יסודי", ואילו ח"כ אוהד טל הדגיש כי הוא "מחויב להרחבת השורות ולשיתוף אחינו החרדים בצה"ל, באופן שיביא בשורה אמיתית של תיקון לחברה הישראלית".

כך או כך, בקרב רבני הציונות הדתית טרם התקבלה החלטה של ממש באשר לתמיכה בחוק. לפי גורמים בסיעה, במפגש איתם השבוע הורגשו המחלוקות, וגם בין הרבנים נשמעו דעות שונות. הציפייה היא שלבסוף תצביע הסיעה יחד, אך בשל המחלוקות לא נפתרה עדיין הסוגיה. בשלב זה, מטרת הרבנים היא לפעול לשינויים בו ולהוצאת חלק מה"עיזים", שיאפשרו לסיעה לתמוך בחוק ולצלוח את המשבר - וכך גם להשלים את כהונת הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו