הורים שכולים מהציונות הדתית: ״אם תצביעו בעד – הציבור יעניש בקלפי״

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, הפיץ אתמול את נוסח חוק הפטור מגיוס לחברי הוועדה. בשבוע הבא יתקיימו שלושה דיונים בהכנה להעלאת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. הנוסח קובע כי השנה הראשונה של תחולת החוק תקוצר ותוגדר באופן קשיח - ממועד החקיקה ועד 30 ביוני 2026. המשמעות: יש להגיע ליעד הבא, 5,760 מתגייסים, כבר בעוד כחצי שנה.

אבל קבוצה של 40 הורים שכולים מהציונות הדתית לא מוכנה לקבל את החוק. הם התאגדו ושלחו מכתב לח"כים מהציונות הדתית בדרישה להתנגד לו.

ללי דרעי, ששכלה את בנה רס"ל (מיל') סעדיה יעקב שנפל לפני שנה וחצי, נסערת מאוד. לדבריה, החוק שגיבש ביסמוט מגייס את מי שכבר מתגייס ממילא. "זה לא עונה על הצרכים של המדינה, העם והמילואימניקים שלנו".

"התורה מחייבת גיוס"

דרעי כועסת על הגישה שבבסיס הצעת החוק: "אני לא באה לנושא הזה ממקום של שוויון, אלא ממקום ערכי, מתוך מקום של אמא שיודעת כמה הבנים שלה מלאים בתורה ויוצאים ראשונים לקרב. אני לא יכולה לשאת את חילול השם שההנהגה החרדית מובילה".

דרעי מאשימה את ההנהגה החרדית בפוסט־מודרניזם. "לטענתם, אפשר להבין את האמת שאנחנו קוראים בתורה ובגמרא בדרך הפוכה. הרי בתורה מספרים על העם הלוחם שלנו ועל מנהיגיו. מי שיקרא את הסוגיה בגמרא העוסקת במלחמת מצווה בעיניים נקיות, יודע בדיוק שדווקא לומדי התורה צריכים להתגייס. זאת האמת והיא אחת.

"עכשיו אתם חוששים? אני הכי מבינה את זה, ואני רוצה שהצבא יפעל כדי להוריד את הספקות האלה. אבל בואו נשים את הדברים על השולחן. העובדה שאתם לא מתגייסים זה לא כי גיוס נוגד את התורה - ההפך, התורה מחייבת גיוס". כלומר, לפי דרעי, העריקות הגורפת לא נובעת מחילוקי דעות הלכתיים אלא מאידיאולוגיה מגזרית.

דבר נוסף שמרגיז אותה הוא שלדבריה, בניגוד לציבור הסרוג המחנך את ילדיו לשים את טובת הכלל מעל טובת הפרט, הציבור החרדי עושה בדיוק את ההפך. ועדיין, היא אופטימית. "ברגע שהחרדים יהיו פה רוב - לא יהיה מי שיגן עליהם. ובזה צריך לטפל כבר עכשיו. ואני בטוחה ויודעת שהלב של האחים שלי איתי. הם פשוט תינוק שנשבה, וצמצמו להם את הבחירה החופשית. ברגע שאנחנו, כמדינה, נפתח להם את הבחירה, נגיד להם שהם יכולים לבחור בין מגזר לעם, אני מאמינה שיהיו רבים־רבים שיתגייסו".

"הכל פוליטיקה"

צביקה גרינגליק, אביו של סרן (מיל') שאולי גרינגליק ז"ל, טוען נחרצות ש"בשביל שיהיה פה טוב חייב כל עם ישראל לשאת בנטל, אין פריווילגיות". לטענתו, נוסח החוק המוצע יספק פטור גורף לכל החרדים, בין אם הם לומדים ובין אם לאו.

"החוק הזה נועד לשמר את הקואליציה, לא בשביל לגייס עוד חיילים לצבא. אין כאן שום עניין ציוני משמעותי. הכל פוליטיקה. אבל יש גבול לפוליטיקה. אם היית שואלת את סמוטריץ' אם הוא היה אוכל חזיר בשביל ריבונות ביו"ש, הוא היה מסרב. אז אנחנו מסרבים, זה הקו האדום מבחינתנו".

צבי גרינגליק: "אין לנו שום זכות יתר, אבל קרה משהו בעם ישראל ב־7 באוקטובר שפגע בנו יותר מבאחרים. אני מדבר בשם כל אחד שיש לו בן בקרבי"

כשהוא נשאל אם הם מציעים נוסח חלופי לחוק, הוא אומר שאין צורך בחוק כלל. "יש חוק גיוס חובה שאומר שכולם צריכים להתגייס. החוק הנוכחי בא לפטור חרדים מגיוס. חוק כזה צריך להיעשות עם זכוכית מגדלת, מיקרוסקופ ופינצטה, לא באופן גורף. צריך להגדיר מי באמת אלה שיישבו וילמדו - העילויים והחרוצים, הן מהמגזר החרדי והן מהמגזר הסרוג. כל היתר יתגייסו. החוק הזה מתחיל מזה שכולם פטורים חוץ ממעטים, אבל הוא צריך להיות בדיוק ההפך!".

האם לדעתן של משפחות שכולות יש יותר משקל מלאחרות? "אין לנו שום זכות יתר, אבל קרה משהו ב־7 באוקטובר שפגע בנו יותר. אני מדבר בשם כל אחד שיש לו בן בקרבי, שחלילה יכול להיות במצב שלי בתוך שנייה".

"פגיעה בנופלים"

צבי זוסמן, אביו של רס"ל (מיל') בן זוסמן ז"ל שנפל בקרב בצפון רצועת עזה לפני שנתיים, מכנה את החוק "מגונה ופסול לחלוטין". לפי הניתוח שלו, הציבור החרדי התעורר ונלחץ מפני שנלקחו ממנו כל ההטבות.

"תמיד, ובוודאי אחרי 7 באוקטובר, מוטלת על כל אזרח החובה לשרת. ולא רק הבחורים - גם הבנות צריכות להיות חלק ממערך השירות הלאומי. העובדה שהחליפו את אדלשטיין בביסמוט מצביעה על כך שמדובר בחוק השתמטות. מי שיצביע בעד - ישלם על זה בקלפי, ובממשלה הבאה אנחנו נעביר חוק צודק יותר. אין לי ספק שהציבור הדתי־לאומי זועם על החוק המפלה הזה".

צבי זוסמן: "הדיבור החולני והפוגעני של החרדים - 'נמות ולא נתגייס' הוא בלתי נסבל. זאת פגיעה בבן שלי ובנופלים האחרים. לעולם לא ייסלח להם שהם לא התייצבו"

הכעס שלו על הציבור החרדי גדול. "בראש ובראשונה, הציבור החרדי לא גילה ערבות הדדית. ב־7 באוקטובר ציפינו שהחרדים יקומו ויתגייסו לאור המצוקה הגדולה. ברמת האנושית הבסיסית, אני מצפה שיקומו ויגידו 'אנחנו מעריכים את כל החיילים ומתביישים בקושי שלנו להתגייס'. אבל הדיבור החולני והפוגעני שלהם של 'נמות ולא נתגייס' הוא בלתי נסבל. זאת פגיעה בבן שלי ובנופלים האחרים. לעולם לא אסלח להם שהם לא התייצבו, שהם לא נלחמים איתנו על הקיום של המדינה והעם הזה".

"אז לא רק שהם לא התגייסו, הם עסוקים בעת מלחמה בפגיעה בביטחון המדינה. כל תמיכה בחוק הזה היא פגיעה בביטחון המדינה, וכל מי שתומך בו צריך לעמוד לדין", חותם זוסמן בכעס.

"ההנהגה היא הכתובת"

אביבית גרנות, אמו של סרן אמתי צבי גרנות ז"ל, שנפל בגבול הצפון, פוסקת: "ברור לי שלא יעבור שום חוק שיעשה הבחנה בין חובש כיפה שחורה, סרוגה או כזה שלא חובש כיפה כלל". היא עצמה מגיעה ממשפחה חרדית, שחלקה חסידי גור וחלקה העדה החרדית.

האם התעמתה עם קרובי משפחתה? "היתה לנו שיחה, אבל הבנתי שהם לא הכתובת לשיחה אמיתית, כי הם מדקלמים מה שההנהגה שלהם אומרת. הציבור החרדי הוא לא הכתובת, אלא ההנהגה הרוחנית והפוליטית שלהם. הציבור החרדי בכללו מתחנן לשינוי. הם אומרים לנו במבוכה שמי שיוכל להשפיע זה רק אנחנו, הציבור הסרוג, ושגם את המלחמה הזאת נצטרך לעשות בעבורם".

בניגוד לגרנות, חגי לובר, מנהל תיאטרון אספקלריא ואביו של סמ"ר (מיל') אלישע יהונתן לובר ז"ל, שנפל לפני שנתיים בדרום הרצועה, מיואש. כיליד בני ברק הוא היה בטוח שהחברה החרדית תתגייס בהמוניה. כשזה לא קרה, הוא החל לשקף להם את המציאות.

"אמרתי להם: הבן שלנו נפל והאחים שלו חזרו לקרב שלושה ימים אחרי השבעה כי אין לנו אנשים. אנחנו על הקצה. המלחמה היא לא ציונות או דגל, אלא הגנה על נשים וילדים, לא להירצח בצורה מזעזעת. וכשהתגובה לא הגיעה, ניסינו לתת להם טיעונים הלכתיים. גם זה לא עזר".

חגי לובר: "אמרתי לחרדים - הבן שלנו נפל והאחים שלו חזרו לקרב שלושה ימים אחרי השבעה כי אין לנו אנשים. אנחנו על הקצה. זה לא עזר"

מבחינתו, הדיון מול החרדים תם, והחל דיון מול שאר החברה הישראלית. "אנחנו לא נתרום את כספי המיסים שלנו לכאלה שלא מתגייסים. החברה הישראלית צריכה להחליט לאן היא מפנה את כספיה - אם לתת אותם לאנשים שלא מסייעים לכך שהבן השני שלי לא ימות גם הוא".

לובר מאמין שסנקציות ותמריצים ישכנעו 70% מהחרדים, כשהם יגלו שאם הם לא משרתים - הם לא יכולים להוציא רישיון נהיגה, לקבל משכנתא או לנסוע לחו"ל. "זה לא יקרה באופן מיידי, אבל זה יקרה".

כמי שמכיר את החברה החרדית, לובר מאמין שמי שחוסמים את השינוי הם עסקנים ורבנים מסוימים. "אם מישהו ילך לרב שלו וישאל אם הוא יכול להתגייס - הרב יגלגל אותו מכל המדרגות. אבל אם הכותרת לא תהיה ציונות או צבא אלא כלכלה - מי שיש לו שמונה ילדים ואין לו הטבות למשכנתא - אפילו לא יבוא לשאול את הרב".

"לצה"ל יהיה סד"כ מלא"

קבוצת ההורים מתמקדת כעת בלחץ על הח"כים בימין. "אני אומר למפלגת הציונות הדתית המייצגת אותנו - אין לכם רשות להעביר את החוק הזה. אנחנו לא רוצים שעוד משפחות יהיו כמונו, השכול הוא סיוט. אתם צריכים לעשות הכל בשביל שהצבא שלנו לא יתקשה להתמודד עם שפע המשימות. אתם חייבים את זה לציבור שלכם, לנו ולילדים שלנו. ואנחנו נעקוב מקרוב - מי מצביע בעד ומי נגד. אם תצביעו בעד, זה יהיה אובדן אמון קשה".

"רבים מחבריי קוראים לי 'אידיוט שימושי', ואני אומר להם: אנחנו משתפים פעולה עם השמאל כשהוא עושה דברים טובים. נחבור לכל ארגון כדי להביא לכך שלצה"ל יהיה סד"כ מלא. זה דבר שנכון להיאבק עליו גם במחיר הפלת הממשלה", חותם לובר.