"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלאי המזון בסכנה? השר דיכטר מציע חוק חדש "לפיקוח בשעת חירום"

משרד החקלאות מקדם חוק שיאפשר למדינה לדעת בכל רגע נתון מה מצב מלאי המזון בארץ • זאת, על רקע החשש משיבושים בשרשראות האספקה לישראל מאז פרוץ המלחמה, שמשפיעים על ייבוא מוצרי מזון בסיסיים

,עודכן
0השמעה
אבי דיכטר: "בזכות החוק, נוכל לפעול במהירות, בדיוק, באחריות, ביעילות ובדיסקרטיות הנדרשת – גם בשגרה וגם בחירום". (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

שר החקלאות, אבי דיכטר, יגיש ביום ראשון לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק להסדרת מנגנון הדיווח והמעקב אחר המלאי התפעולי של גרעיני חיטה לרכיבי המזון לבעלי חיים.

במשרד החקלאות מסרו כי עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" גברה החשיבות של חיזוק ביטחון המזון באמצעות ניטור רציף של המלאים. זאת, על רקע החשש מסגירת נמלים ושיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה לישראל, לצד אירועים גיאו-פוליטיים (כדוגמת חרמות), שהשפיעו על יבוא מוצרי מזון בסיסיים.

שריפה במפעל מזון בגורן (ארכיון) // דוברות כיבוי והצלה

המהלך שמקדם המשרד נועד לספק למדינת ישראל כלי ניהולי מתקדם לניטור המלאים החיוניים ביותר במשק, בשגרה ובחירום, ובכך להביא לוודאות ואף לחיסכון תקציבי משמעותי, כל זאת ברמת הדיסקרטיות הנדרשת.

המשרד מנהל כיום את מלאי החירום של החיטה והמספוא, בהתאם לתרחישי הייחוס של רשות החירות הלאומית (רח"ל), בדבר כמויות המלאי הנדרש. מלאי חירום זה חיוני להבטחת אספקת המזון לאזרחי ישראל: מלאי החיטה להבטחת זמינותם של לחם ומוצרי מאפה בסיסיים, ומלאי המספוא להבטחת זמינותם של מוצרי המזון שמקורם מהחי – בשר, ביצים, חלב ומוצריו.

מלאי חירום

עם זאת, היעדר תמונת מצב עדכנית על המלאי התפעולי השוטף במשק (להבדיל ממלאי החירום) עלולה לפגוע ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון בעת מצבי חירום. ההצעה מרחיבה את יכולת המשרד לקבל תמונת מצב מלאה ורציפה גם על המלאי התפעולי הקיים במשק, ולא רק על מלאי החירום. כך תתאפשר קבלת החלטות מהירה ומבוססת נתונים, בשגרה ובמצבי חירום, עם חיסכון תקציבי משמעותי ושמירה על הדיסקרטיות הנדרשת.

הצעת חוק חדשה תסדיר את מנגנון הדיווח והמעקב אחר המלאי התפעולי של גרעיני חיטה (ארכיון),צילום: מנהלת תקומה

על פי ההצעה, כל הגורמים המחזיקים מלאי חיטה למאכל אדם או רכיבי מספוא לבעלי חיים יחויבו לבצע דיווח מקוון לגבי המלאי הקיים, באופן חודשי ושנתי. הנתונים שיאספו יאפשרו בחינת מגמות במשק, פערים עונתיים והערכה של היקפי המלאים בזמן נתון.

סוגי המלאים המדווחים כוללים: גרעיני תירס ושעורה, כוספת סויה, כוספת ליפתית וחמניות, גלוטן תירס, שומן דקלים, תוספי ויטמינים ומינרלים לבקר, צאן ועופות. כלל הגורמים בענף יחויבו בדיווח, ביניהם: טחנות הקמח, מכוני התערובת, מרכזי המזון, תאגידי סחר בגרעינים, רפתות, לולים ודירים. חובת הדיווח תכלול גם ציון מיקום גיאוגרפי של כל סוגי המלאים ופרטי בעל המלאי. בהתאם, המשרד יסמיך מפקחים יעודיים לנושא, לצורך בקרה וניטור, וכן ללקיחת דגימות מעבדה לפי הצורך.

שר החקלאות אבי דיכטר מסר כי "עם פרוץ המלחמה, למדנו כי היעדר כלי אשר יאפשר לבצע ניטור ודיווח רציף של המלאים על ידי המחזיקים, אינו מאפשר לבנות תמונת מצב מלאה בזמן אמת. כעת, מדינת ישראל תוכל לפעול במהירות, בדיוק, באחריות, ביעילות ובדיסקרטיות הנדרשת – גם בשגרה וגם בחירום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר