“אין פה טייקונים - יש אנשים בסנדלים”: הרפתנים נגד רפורמת החלב

הרפתנים יוצאים נגד רפורמת האוצר בענף החלב. בשלישי בערב התכנסו רפתני מחוז הדרום לדון ברפורמה ובצעדים שצפויים לנקוט כדי להיאבק בהשלכות שלה. בנוסף, הרפתנים צפויים לכנס מחאה ב-24 בנובמבר מחוץ לדיון בכנסת בנושא הרפורמה.

משרד האוצר ממשיך במאמציו לבטל את התכנון בענף החלב ולפתוח את השוק לייבוא. הרפורמה, אשר צפויה לעבור במסגרת חוק ההסדרים צפויה לבטל את התכנון בענף החלב ולפתוח את השוק לייבוא. במשרד האוצר מעריכים כי באמצעות הרפורמה, מחירי מוצרי החלב יוכלו לרדת בכ-15%. בנוסף, כחלק מהרפורמה שליש מהרפתות יסגרו, כאשר מדובר ברפתות קטנות ברובן. המטרה של הרפורמה היא לפדות את הרפתות הלא יעילות.

בנוסף, באוצר מתכננים לבטל את מחיר המטרה של החלב ולהפוך אותו למחיר הגנה, שיינתן לרפתות "היעילות" שישארו בשוק החלב. מחיר ההגנה יהיה מחיר חדש, שיקבע על פי הרפתות היעילות. לפי האוצר, מחיר זה צפוי להיות נמוך יותר משום שהוא יקבע לפי הרפתות היעילות ולא יטה את המחירים כלפי מעלה, בשל פעילותן של הרפתות הלא יעילות.

הרפתנים מדגישים כי הם אלה אשר חלבו תחת אש, איבדו חברים ונשארו בעוטף כשהטנקים עוד לא נכנסו. עכשיו, לטענתם, הם נאלצים להילחם שוב, הפעם נגד משרד האוצר, שמקדם רפורמה שלדבריהם תוביל לסגירת מאות רפתות ולפגיעה בביטחון המזון של ישראל.

"מי יספק חלב לילדים שלנו?”

“אין פה טייקונים - יש אנשים בסנדלים”, אומר יוני דימרי מהמושב גילת אשר איבד חברים במתקפת ה־7 באוקטובר. הוא מדבר על התחושה שהמדינה מתנערת מהרפתנים. לדבריו "אנחנו אנשים פשוטים. הזכות שלנו לייצר חלב נקנתה בדם של חברים שנהרגו. הרפורמה הזאת תחסל את ההתיישבות החקלאית”.

אדי, רפתן מקיבוץ אור הנר, מתאר את ימי הלחימה הראשונים מספר: “נשארנו לחלוב תחת אש - עכשיו אנחנו נלחמים מול הממשלה שלנו, נשארנו בקיבוץ כי הרגשנו אחריות לייצר מזון למדינת ישראל. המחבלים היו במרחק מאות מטרים, ובכל זאת המשכנו לחלוב. אחר כך נסענו לעזור ל־22 יישובים אחרים שהיו נצורים. זה היה מילואים אזרחי לכל דבר”.

כעת, הוא מביע תחושה של בגידה: “עשיתי מילואים כל חיי, והיום אני מרגיש שאני נלחם מול הממשלה שלי. היא אומרת לי שאני לא שווה, שאני בר החלפה. אם יבואנים יחליטו שלא משתלם להם - מי יספק חלב לילדים שלנו?”.

דני אהרון ממושב בנייה מזהיר שהרפורמה תהרוס לא רק את הענף, אלא גם את ביטחון המזון הלאומי: “רפת שנסגרה - לא נפתחת יותר, כל משק שנסגר נגמר. הפרות עוברות לשכם ולג’נין, ואנחנו מאבדים שליטה. בזמן שאנחנו מחלישים את עצמנו, הפלשתינים מחזקים את ביטחון המזון שלהם. מחר הם יכולים להחליט שלא מוכרים לנו אוכל”.

“30% מהכנסות היישובים בעוטף - מחלב” ביישובי העוטף, הרפת היא לא רק משק כלכלי אלא בסיס לקיום. בפטיש ובניר יצחק, למשל, החלב מהווה כ־30% מהכנסות היישוב. הרפתנים הם היחידים שנשארו בקו האש,” אומר יוני “חלקם נחטפו, חלקם נרצחו, ואחרים חלבו תחת הפגזות כדי שלא יהיה מחסור. ועכשיו המדינה רוצה לסגור להם את הבית”.

"אם תהיה רפורמה 400 רפתות ייסגרו" מסביר איציק שניידר, יו”ר מועצת החלב, הרפורמה שמקדמים במשרד האוצר תביא לקריסה כוללת של הענף. “שר האוצר לא דן איתנו אפילו פעם אחת. אחרי שנתיים של מלחמה, כשהרפתנים שלנו עדיין מתמודדים עם אובדן זה היחס שאנחנו מקבלים”, אמר.

שניידר מוסיף כי הצרכן כמעט שלא ירוויח מהרפורמה: “החיסכון יהיה אולי 100 שקל בשנה לצרכן. זה לא יגיע לציבור, זה ייכנס לכיסי היבואנים”.

“בכל פעם שהמדינה פתחה את השוק לייבוא, המחיר לצרכן לא ירד. רק היצרנים המקומיים נפגעו”.

“אי אפשר למדוד חלב רק במחיר לליטר"

בהסתדרות החקלאים הוסיפו: “החקלאות המקומית היא קו ההגנה הראשון של המדינה. ראינו את זה במלחמה. הרפתנים שמרו על היישובים, שמרו על הגבולות, ועכשיו צריך לשמור עליהם”.

שר החקלאות אבי דיכטר הגיש לממשלה תוכנית בת תשעה צעדים לחיזוק ביטחון המזון. לדבריו, “אי אפשר למדוד חלב רק במחיר לליטר. חלב הוא גם תעסוקה, קרקע, התיישבות וביטחון. האחריות שלנו היא לשמור על הייצור המקומי”.

במשרד האוצר דוחים את הטענות של החקלאים והם מצידם סבורים שהרפרומה תחזק את החקלאות הישראלית. באוצר אומרים כי מדובר ברפורמה שהינה בשורה גדולה לרפתות יעילות וטובות. הטענה היא שרפת פעילה ככל שתהיה מקבלת מכסה מסוימת לייצור. ככל שהיא חורגת היא צריכה לשלם קנס או לשפוך את החלב. ברפורמה המוצעת כל הרפתות אשר ישארו, שני שליש מהרפתות, יוכלו למקסם את יכולות הייצור שלהן.

באשר לטענה שהרפורמה תגרום לסגירת רפתות בפריפריה ועל פגיעה בשמירה על גבולות המדינה מציינים במשרד האוצר כי עוטף עזה מצטיין ברפתות יעילות מאוד וכי ברמת הגולן יש את הרפתות הטובות בארץ שיהנו מהרפורמה.

שיתאחדו או שיסגרו

באוצר מודים כי שליש מהרפתות שיסגרו הן ברובן רפתות קטנות היות ויש יתרון לגודל, אך מציינים כי ישנן רפתות קטנות שיודעות להיות יעילות. יש יתרון לגודל ולכן רפתות יותר גדולות הן יותר יעילות. באשר לרפתות משקיות קטנות במושבים הן פחות יעילות ולכן שהן יתאחדו או שהן יסגרו כחלק מהרפורמה אשר פודה את שליש מהרפתות. לאותם רפתנים שיפרשו, תוצע תכנית פרישה מוקדמת בתנאים טובים מאד וכן הם יקבלו פרמיה על המכסות שלהם.

לגבי הטענה כי הייבוא לא מוריד מחירים, כאשר דוגמא לכך היא החמאה, נותנים באוצר את הדוגמא של שמן הזית אשר היה סגור ליבוא והיום יש מנעד משמן מיובא ב-19.9 שקלים ועד שמן מקומי בכ-40 שקלים.

לפי טענת האוצר, החמאה היתה בפיקוח ולצד זה היא כמעט היתה במחסור תמידי. כאשר החמאה נפתחה לייבוא, מחיר החמאה לא ירד. באוצר אומרים כי מחיר החמאה עלה אבל הוא עלה כמו המדד. לצד זה חל ייבוא משמעותי של חמאות פרימיום יקרות יותר לצד החמאה הישראלית. היום המחלבות מייצרות פי שניים יותר חמאה מאשר היא היתה בפיקוח בגלל הדרישה. התחרות גרמה לייצר יותר, יש מגוון רחב של חמאות ואין מחסור באספקה.

באשר לפגיעה של היבוא בביטחון המזון אומרים באוצר כי אם מחר יש אמברגו על ישראל לפרות גם לא יהיה אוכל כי מדינת ישראל לא מייצרת מספוא. מדינת ישראל מסתמכת על יבוא ולכן ביטחון מזון צריך להיות מאוזן. לפי הערכות משרד האוצר, החלק הארי של הייצור המקומי ישאר בארץ, כאשר שליש יהיה בייבוא. לפי טענת האוצר, מדובר בנוסחה מאוזנת על מנת לשמור על ביטחון מזון מחירים".

כאמור משרד החקלאות מציעים תכנית אשר תומכת ברפתנים. במשרד האוצר טוענים כי הפיתרון של תכנית זו היא לשים כסף ממשלתי בשוק שהוא לא יעיל ובשורה התחתונה זה רק יגדיל את הבור. המשק צריך להתמודד עם האתגרים האמיתיים באמצעות פתיחה ליבוא ולתחרות. "לקחת להשקיע מיליוני שקלים, זה לא הפיתרון".