"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אחרי שפורסם ב"ישראל היום"

"חסימה ליום שלם בלי התרעה": השלב הבא במאבק "השכנים של נתניהו" בהפגנות

תושבים המתגוררים בסמוך לביתו של רה"מ ברחוב עזה בבירה מתלוננים על פגיעה אנושה במרקם החיים בשל הפגנות חוזרות ונשנות במקום • הוועדה לביטחון לאומי התכנה לדיון בנושא, בו הוצג לראשונה מתווה חדש של המשטרה • התושבים טענו בדיון: "אנחנו לא יכולים להזמין אנשי מקצוע לבית, לצאת החוצה, כלום"

,עודכן
0השמעה
הפגנה מול ביתו של נתניהו ברחוב עזה (ארכיון). צילום: יונתן זינדל/פלאש90

אחרי שנים שבהן תושבי ירושלים המתגוררים בסמוך לביתו של רה"מ ברחוב עזה בבירה מתלוננים על פגיעה אנושה במרקם החיים בשל הפגנות חוזרות ונשנות במקום – מאבקם הארוך מגיע לכנסת, כאשר כעת (שלישי) מתכנסת הוועדה לביטחון לאומי לדיון בנושא.

גם בגשם: אלפי מפגינים נגד הממשלה בירושלים // יוני ריקנר

למעשה, במהלך השנה האחרונהחשפנו ב"ישראל היום"את התאגדות קבוצת "ירושלמים נגד הפגנות" (שהספיקה מאז לשנות את שמה ל"ירושלמים נגד אנרכיה") המורכבת מתושבים שמבקשים למצוא פתרון שיאפשר את קיום ההפגנות, לצד ניהול אורח חיים תקין באזורים הסמוכים לביתו הפרטי של רה"מ נתניהו. חלק מהתושבים הללו נוכחים היום בוועדה, לצד חברי מועצת העיר ירושלים ונציגי המשטרה.

"אנחנו מבינים שיש מצוקה מצד התושבים שגרים באזור ביתו של רה"מ", פתח יו"ר הוועדה חה"כ צביקה פוגל. "האיזון בין הרצון לאפשר להפגנה להתקיים לבין הצורך לאפשר לתושבים להמשיך לקיים חיי שגרה נורמליים ובהם קיום חופש התנועה – זה דבר שאנו חיים כל הזמן, ולצערי זה גם נפגע לא פעם. בתוך כך, מערכות האכיפה השונות מחויבות לאפשר לשני הנדבכים להתקיים, ובמקומות שהם מתנגשים מערכות האכיפה צריכות להחליט מה סדר העדיפויות. המטרה שלנו היא לגבש המלצות ולהעבירן לגורמי האכיפה השונים על מנת לאפשר את שני הדברים".

ההפגנה בירושלים (ארכיון),צילום: יוני ריקנר

חברת הכנסת קטי שטרית, שיזמה את הדיון במכתב ששלחה ליו"ר הוועדה פוגל בשל פניות שקיבלה מתושבי האזור, ציינה כי, "התושבים פוחדים מהדיון הזה והם מפחדים מהמפגינים. אף אחד לא שומר עליהם ולאף אחד לא אכפת, אז לי אכפת. אני רוצה להגן על האנשים האלה, על האנשים השקופים שגרים ברחוב הזה ולא מסוגלים לנהל אורח חיים". בהמשך דבריה השוותה בין המקרים הנוכחיים לבין המקרים שנרשמו בשנים עברו בסמוך לביתו הפרטי של נפתלי בנט ברעננה עת כיהן כרה"מ, והוסיפה כי במקרה ברעננה – נקבע מתווה מוסכם בזמן יחסית מואץ.

במהלך הדיון העלו התושבים שהוזמנו אליו את טענותיהם באשר לשיבוש מרקם החיים בשכונתם. מיכל טוקטלי, תושבת שכונת רחביה, סיפרה כי "הכביש הראשי היה סגור בראש השנה למשך שמונה ימים, ומאז הוא לפעמים חסום ליום אחד שלם מבלי שיתריעו לנו לפני כן. אנחנו לא יכולים להזמין אנשי מקצוע לבית, לצאת החוצה, כלום". אהוד, תושב נוסף, הוסיף כי "גם עיריית ירושלים וגם המשטרה לא התייחסו אלינו. כולם גלגלו את האחריות האחד אל השני".

תושבי רחוב עזה נגד הפגנות ברחוב עזה מטרד רעש וסגירת הרחוב,צילום: אורן בן חקון

"זהו ציר ראשי שכאשר הוא נחסם – זה לא לשעה או שעתיים", ציין בהמשך לדברי התושבים סגן ראש העיר ירושלים ויו"ר תנועת "התעוררות", אדיר שוורץ, וחשף נתונים עגומים באשר לימים במהלכם הכביש הראשי בשכונה חסום. "בחודש דצמבר 2024 מספר הימים בהם הכביש היה חסום עמד על 11. בינואר של השנה הבאה הוא עמד על 11 ימים גם כן, בפברואר על 10 ובמרץ על 14 – כאשר על פי הנתונים, חסימה ממוצעת כזו עומדת על יותר מ-20 שעות".

המחאות בירושלים,צילום: אורן בן חקון

למעשה, רק בחודש שעבר פנו חברי תנועתו של שוורץ במכתב מיצוי הליכים שמוען למ"מ מנכ"לית משרד רה"מ, לראש השב"כ, למפכ"ל המשטרה וליועמ"שית בנושא העיכוב בשיפוץ מעון רה"מ, אשר לתפיסתם מהווה גורם עיקרי לפגיעה במרקם החיים התקין של תושבי האזור, בשל העובדה שההפגנות מתקיימות כיום מול ביתו הפרטי של נתניהו – ולא מול מעונו. לפיהם, "העיכוב הבלתי סביר בשיפוץ המעון הרשמי ברחוב בלפור מוביל לפגיעה קשה ובלתי מידתית במרקם החיים של תושבי רחוב עזה והרחובות הסמוכים למעון הפרטי של רה"מ", כאשר "פתרון הקבע לפגיעה הקשה בתושבי ירושלים בעקבות המחאות ברחוב עזה אינו בהגבלת זכות ההפגנה, שנפגעת גם היא כתוצאה ממיקום המעון הזמני בליבה של שכונת מגורים – אלא בקידום מהיר ביותר של שיפוץ המעון הרשמי והסטת המחאות לאזור המעון הרשמי כפי שהיה בעבר". אחרי אותה פנייה של חברי התנועה,פרסמנו כי חברת הכנסת מירב כהן פנתה גם היא בשאילתהישירה לרה"מ נתניהו בעניין התארכות שיפוץ המעון בבלפור.

תנ"צ שלומי בכר, מפקד מרחב ציון במחוז ירושלים, נתן דין וחשבון: "המורכבות ברחוב עזה מוטלת בעיקר לפתחנו כמשטרה. ברחוב עזה אין מקום ייעודי שנקבע כמקום קבוע לקיום מחאות, ובכל פעם אנחנו נדרשים למצוא מקום רלוונטי. אי אפשר להתווכח עם תחושות של תושבים ואני ער לזה, אבל אנחנו נמצאים במקום כי המעון הרשמי הוגדר במקום בו שוכן ביתו של רה"מ, בין אם הוא שם ובין אם הוא בחו"ל. אנחנו נערכים להגן על המעון הזה בהתאם לשיתוף פעולה עם השב"כ, וכשיש בעיות נקודתיות הדברים נפתרים ברגע". בהמשך דבריו חשף כי "בימים הקרובים יהיה מתווה שיאפשר קיום מחאה שלוש פעמים בשבוע בשעות תחומות ונאכוף את חוק הרעש בקפדנות. מי שיפר זאת יעוכב. במקביל, אנחנו בשיח מול העירייה להציב אמצעי הגנה קבועים ברחוב שיותקנו כבר בשבועות הקרובים, במהלך שיסיר את המחסומים הגדולים שמוצבים על המדרכות".

תושבי רחוב עזה נגד הפגנות ברחוב עזה,צילום: אורן בן חקון

נזכיר כי הסוגיה כבר הגיעה במהלך השנה האחרונה לפתחה של הכנסת, הן בפנייתה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן למפכ"ל המשטרה באשר לנזקי הרעש שנמדדים במקום בעת הפגנות, והן בפנייתו של חבר הכנסת דן אילוז בחודש מרץ האחרון ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה דאז, חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה לקיים דיון באשר לאותה "פגיעה חמורה באיכות חייהם של תושבי ירושלים בשל הפגנות סדרתיות בלתי-מבוקרות", לשונו. אותה בקשה של אילוז, אגב, לא הביאה אז לכדי קיום דיון של ממש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר