בקרוב צפויה להתקיים בכנסת הצבעה על הקמת בית המקדש השלישי. אם במקרה בכיר בממשל בארה"ב יגיע באותה העת לביקור בישראל, יש סיכוי טוב שהחוק יעבור. איך? כדי להביך את נתניהו, יאיר לפיד וחברי מפלגתו יצביעו גם בעד החוק להריסת מסגד אל־אקצא ולהנחת אבן פינה למקדש. זה, פחות או יותר, מה שקרה השבוע בכנסת עם ההצבעה על החלת הריבונות על מעלה אדומים, שעברה בכנסת בקריאה טרומית בקולות חברי יש עתיד.
ב־9 בספטמבר, רק לפני חודש וחצי, לפיד אמר ביחס לתוכנית של גורמים בממשלה להחיל ריבונות על יהודה ושומרון ולבנות באזור E1: "זאת סתם התגרות נוספת בעולם, שגם כך מפנה לנו עורף... יש עתיד כמובן בעד סיפוח של מעלה אדומים, אריאל וכמובן ירושלים בהסכם, אבל צעדים חד־צדדיים לא מועילים בשום צורה שהיא". בשום צורה? אם הם יכולים לגרום מבוכה לנתניהו - לפתע הם מועילים בהחלט.
אותו לפיד אמר על הממשלה: "נראה לפעמים כאילו הם התכנסו ועשו החלטה משותפת איך להרוס את היחסים הבינלאומיים של מדינת ישראל. עד כה הם עושים בזה עבודה טובה". אין ספק שהשבוע לפיד תרם תרומה משמעותית לחיזוק יחסי ישראל־ארה"ב.
זו נבלה וזו טרפה
אבל כמו שמחנה "רק לא ביבי" יכול לשנות את דעתו ב־180 מעלות אם יש סיכוי להזיק לביבי - כך מחנה הביביסטים יכול לשנות דעתו ב־180 מעלות אם יש סיכוי שזה יועיל לביבי. זו רעה וזו חולה. זו נבלה וזו טרפה.
התרגלנו כבר לכך שלפיד אומר דבר והיפוכו. בזה אין כל חדש. אבל לא התרגלנו, ולא נסכים להתרגל, לאובדן עקרונות במחנה הלאומי. מביך מאוד שתומכי ביבי התחמקו מהצבעה בעד הצעת החוק של ח"כ אבי מעוז להחלת ריבונות על כל יהודה ושומרון, ומתמיכה בהצעת החוק של אביגדור ליברמן להחלת ריבונות על מעלה אדומים.
רוב חברי הליכוד ככולם תומכים בהחלת ריבונות על חבלי ארץ מולדתנו ההיסטורית. זוהי עמדה עקרונית ומרכזית של המחנה הלאומי. אבל רק יולי אדלשטיין, אמיץ אחד בסדום, העז להצביע בעד הרעיון הגדול, ולא בעד הפוליטיקה הקטנה. המעז נענש על ידי חברי מפלגתו, שהדיחו אותו מחברות בוועדת החוץ והביטחון.
עצוב שהליכודניקים לא מצביעים בעד החלטה כל כך עקרונית, רק משום שביבי ביקש. ואולי מה שחמור יותר הוא עצם הבקשה של נתניהו, שהיא־היא פגיעה לא רק בריבונות הישראלית ביו"ש, אלא גם בריבונות הישראלית בכלל.
האם הפכה ישראל לעוד כוכב בדגל ארה"ב? האם העובדה שטראמפ רוצה לעשות עסקים עם מדינות ערב, ובשל כך נסוג מרעיון הריבונות ביו"ש, מכריחה את ישראל להתקפל מייד? נשיא ארה"ב הוא ידיד יקר של ישראל, ואי אפשר לא להודות לו על תרומתו לשחרור החטופים ועל התמיכה הצבאית שנתן לישראל לאורך כל המלחמה, אבל לא יכול שישראל תיכנס למלכוד כזה שבו ברצותו טראמפ יורה על הפסקת אש וברצותו יורה על חידוש האש, ברצותו יתמוך בסיפוח וברצותו יתנגד. והכל נעשה בראש חוצות, בהכרזות ברשתות החברתיות ובמסיבות עיתונאים, שמקטינות את ישראל, מציגות אותה כבת חסות של אמריקה הגדולה, ובסופו של דבר פוגעות בעצמאותה של מדינת ישראל.
אני יכולה להבין את הרצון של נתניהו לא לפגוע בסגן נשיא ארה"ב ואנס בעת שהוא מבקר בישראל. על כן, לא היה מתאים שנתניהו יגיש מיוזמתו הצעת חוק ממשלתית להחיל ריבונות על יו"ש דווקא כעת. אבל אם הצעה כזו בכל זאת מוגשת על ידי גורמים בקואליציה או באופוזיציה, האם ראוי לדרוש מחברי ליכוד לא לתמוך בה? האם ראוי להעניש את מי שהעזו לתמוך בה?
זה על ביבי
לתחושתי, כבר שנים לבנימין נתניהו יש בעיה עם הרעיון של סיפוח יהודה ושומרון. כבר שנים הוא מורח את מימוש החזון הזה. בשלב מסוים, הודות לעבודת הסברה מעולה של מועצת יש"ע ותומכיה, היה נראה כי טראמפ נלהב מן הרעיון, ובוודאי לא יתנגד לו. מי שהיסס ומרח זמן ואיבד הזדמנות היסטורית הוא נתניהו. לא אתפלא אם מי שלחש באוזנו של טראמפ וביקש ממנו להתנגד להחלת הריבונות הוא נתניהו עצמו.
לנתניהו נוח להשאיר את המצב הקיים ביו"ש. הוא פוחד משינויים, וירא מדעת הקהל העולמית. הזמני, הלא מוגדר, המעורפל, טוב לו. אבל זה בדיוק מה שלא טוב למדינת ישראל ולא טוב ליהודה ושומרון. כמה זמן אפשר להחזיק משהו בגרון, לא לבלוע ולא להקיא? כבר 58 שנה חלפו מאז שחררה ישראל חלקי מולדת במלחמת ששת הימים. כבר יובל חלף מאז החלה ההתיישבות בשומרון. התיישבות בבקעת הירדן ובהר אינה עוד מעשה הפיך. אם כך, היא ראויה להיות חלק ממדינת ישראל, ולא להמשיך לחיות תחת מינהל אזרחי ובתחושת זמניות. צריך לומר לשכנינו ולעולם כולו ששבנו הביתה לתמיד. לא רק במעשים בשטח, אלא גם בחקיקה ובהכרזה חגיגית.
טוב שבסופו של דבר כנסת ישראל הצביעה בקריאת טרומית בעד הצעות החוק, והוכיחה לא רק שהיא תומכת בהחלת ריבונות על יהודה ושמרון או על חלקים ממנה, אלא גם שהיא עצמה ריבונית, ולא בובה על חוט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
