"יכולת לברוח הביתה ובחרת להילחם": תמיר אדר הובא למנוחות

תמיר אדר, שגופתו הושבה השבוע מעזה, הובא היום (חמישי) למנוחות בקיבוץ ניר עוז. 

רס"ר (במיל') תמיר אדר, בן 38, סגן רבש״ץ וחבר כיתת כוננות בקיבוץ ניר עוז, הושב לישראל. תמיר הותיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים, שני אחים ואחות.

כחבר בכיתת הכוננות של ניר עוז, תמיר יצא מביתו להגן על הקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר. במהלך קרב הירואי שניהל יחד עם חבריו נפצע קשה מאוד, נחטף ולא שרד את הפציעה. הודעת מותו התקבלה בינואר 2024. סבתו, יפה אדר, נחטפה גם היא ושוחררה מהשבי בעסקת החטופים הראשונה.

בין המשתתפים בהלוויתו: נשיא המדינה יצחק הרצוג, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, ושר החינוך יואב קיש. בנוסף הגיעו שורדי השבי ירדן ביבס, שרון ודוד קוניו, גדי מוזס, ושגיא דקל חן לחלוק לתמיר ז"ל כבוד אחרון.

"סליחה ומחילה"

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד: "בכאב עמוק ובגעגוע גדול - אנחנו מלווים אותך היום - תמיר היקר, למנוחת עולמים; כשאתה שב, סוף סוף שב - אל האדמה שכה אהבת, אל הקיבוץ שהיה נוף חייך. ואל הצער והיגון הבלתי-נתפסים הללו, נלווית גם תחושה של זקיפות קומה. של הערצה וגאווה בחבר כיתת הכוננות בקיבוץ, אשר הסתער ולחם בגבורה ובמסירות-נפש, לנוכח פני האויב שהגיע בהמוניו באותו יום ארור - לטבוח, לענות ולחטוף את חברי קיבוץ ניר עוז. תמיר יצא כדי להגן על הבית, פשוטו כמשמעו. הוא וחבריו היו שם לבד".

עוד הוסיף: "ממשפחות ביטון ואדר - פסיפס ישראלי וציוני מרהיב ועוד שורשים רבים וחזקים; למדנו להכיר את אהבת האדמה, אהבת הארץ, את הישראליות המפעמת, את אהבת האדם". הוא סיים ואמר: "אני ניצב כאן, כנשיא מדינת ישראל, ובפי בקשת סליחה ומחילה. סליחה על שנותרת, יחד עם חבריך לכיתת הכוננות, לבדכם אל מול מפלצות-האדם. סליחה שרק כעבור יותר משנתיים, אנחנו משיבים אותך הביתה, לקיבוץ".

"הצבא לא הגיע"

יעל אדר, אמו של תמיר ז״ל: "תמירי - אתה כאן, בבית, משוחרר וחופשי לדרכך האחרונה דרך השבילים בהם התהלכנו ביחד, בהם הלכת עם הדס אסף ונטע לעתיד ששרטטת, עתיד אחר ממה שהוא עכשיו".

היא הוסיפה: "אני משחררת אותך בכאב ובאהבה גדולה, יודעת שבחרת - יכולת לברוח הביתה ובחרת... בחרת להילחם, בחרת להגן, בחרת להציל חיים במחיר חייך. הגוף שלך נפרד אבל אתה נשאר, נשאר בי, אמשיך לגדל אותך בתוכי, תמשיך לפעום בי, להצחיק אותי, לדבר איתי, לפקוח עיניים גדולות כשנתרגש… תמיד תהיה איתנו ותמיד תהיה חסר".

משה אדר, אביו של תמיר ז״ל: ״הרבה שנים היינו יחד בכיתת כוננות, מטווחים ואימונים, ותמיד אמרו לנו שאנחנו מחזיקים מעמד עד שהצבא מגיע, והצבא לא הגיע. סליחה תמירי, שקצת לפני שעזבת את כיתת הכוננות, ולא הייתי איתך כשצריך. סליחה".

עוד הוא הוסיף: "אתה חסר לא רק לי, להרבה אנשים אתה חסר כל כך, אבל אתה גם נוכח אצל כולם. השארתי לך משהו קטן ומיוחד לשתות שתיקח איתך להמשך. אתה חסר לי כל יום וכל רגע".

"זוכה לפרידה לפני משפחת גולדין"

רוני אדר, אחותו של תמיר ז״ל: ״אתה כבר פה בארץ איתנו, שוכב פה באדמת הארץ שאהבת ושיצאת להגן עליה. אתה נקבר עכשיו ליד החבר הכי טוב שלך. היית האח הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי. לימדת אותי הרבה תמיד שמרת עליי וגוננת עלי. פחדת שאני אתאכזב מהעולם תמיד הראת לי את הדרך הנכונה".

ניר אדר, אחיו של תמיר ז׳׳ל, ספד בדמעות ואמר: ״אני כועס שביום הקדוש הזה, שזה היום הקדוש שלי, אני צריך להרגיש אשמה ובושה על כך שאני זוכה לפרידה לפני משפחת גולדין האצילה - ולפני עוד 12 משפחות אצילות שחולקות איתנו את שותפות הגורל האכזרית הזו. אפילו ברגע הקדוש הזה אנחנו ממשיכים לחוות את הטרור הנורא הזה שפנים רבות לו. בי נשבעתי שלא אשקוט ולא אנוח עד השבת החטוף האחרון כי אני יודע איך זה מרגיש להינטש, להישאר מאחור, להישכח ואנחנו נאבקים פה על משהו הרבה יותר גדול״.