כשהבלתי אפשרי הוא תוכנית עבודה

כדי להבין את גודל השעה, כדי להבין את הרגע, כדאי להיזכר בביקור הקודם של הנשיא טראמפ בישראל.

זה היה במאי 2017, ארבעה חודשים בלבד אחרי שנכנס לבית הלבן בפעם הראשונה. אלו היו ימים שבהם טראמפ הותקף על ידי כמעט כל מנהיגי המדינות המערביות, כנשיא חסר עכבות שנוקם בתרבות הפוליטיקלי קורקט. רובם ראו בו "טעות של ההיסטוריה", שהדמוקרטיה "תתקן" לאחר ארבע שנים.

בביקור ההוא, אחרי בית הנשיא, פסגה עם ראש הממשלה נתניהו ותפילה בכותל - טראמפ נפגש בבית לחם עם אבו מאזן. בדיעבד, הפגישה ההיא מתפרשת כיום כמו ד"ש אחרון מהקונספציה, אותה פירק טראמפ מאז לבנה אחר לבנה.

אחרי שובו לוושינגטון מיהר להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירות ארה"ב, ולהכיר בריבונות ישראלית על רמת הגולן - שלושה צעדים שכל הנשיאים שלפניו נמנעו ופחדו לעשות.

אם ב-2017 טראמפ היה בעיני המערב "טעות של ההיסטוריה", ב-2025 הוא ההיסטוריה בהתגשמותה. הוא המחולל שלה. עתה הוא מוביל כל פסגה עולמית כמנהיג "המעצמה הגדולה בעולם" - תיאור שעמד בסימן שאלה לגבי ארה"ב רק לפני 11 חודשים. כזה שכל מנהיג מערבי מתייצב מאחוריו, בלי שאלות ובלי ערעורים.

טראמפ מבין את רוח הזמן, שמחייבת אותנו לסדר חברתי חדש, לתפיסות חדשות לגבי פוליטיקה, לגבי דיפלומטיה, לגבי פרגמטיזם. הוא מבין כי המערב הצפוד, הכלוא כבר שנים במבוך תודעתי ומנוון מחירות מחשבתית, זקוק למראות שיוצבו מולו בכל פינה - כדי שאולי כך יבין כי בבואתו משותקת ומעוותת.

לא מכבסת מילים, רק אמת ישירה

כך צריך להבין את ההומור של הנשיא טראמפ, את יכולתו להפר כל סעיף בפרוטוקול, את הבוז שלו לחוקי הטקס, את התפיסה העסקית שלו את המציאות המדינית הבינלאומית, את היכולת לדבר בקלילות על הכל - מחיי הנישואים של בתו וחתנו ועד החנינה לנתניהו; כך צריך לבחון את האישיות היוצאת דופן של הנשיא דונלד טראמפ: אדם שמבין שהתשובות של אתמול אינן רלוונטיות לעולם של היום. שיודע שאין טעם להיאבק על העבר, אלא צריך לעצב את העתיד.

רק לפני שלושה שבועות ניצב טראמפ בחזית המאבק למען ישראל בעצרת האו"ם - מפגן מביש שבו העולם דיבר על מדינה פלשתינית, אבל לא הציע שום דבר למען סדר חדש במזרח התיכון.

באותו מעמד לא היסס טראמפ להבהיר כי הוא "בצד של ישראל" - כמענה למנהיג הקונספציה, עמנואל מקרון. במשחק הדיפלומטי של טראמפ אין שקר, אין סטטוס קוו מעוות, אין מכבסת מילים. יש אמת ישירה. לטוב ולרע. ולמעשה בעיקר לטוב.

בערב שמחת תורה נראה היה שבמאי מוכשר במיוחד מתזמן את המציאות לנגד עינינו, לכדי קליימקס: בזמן שאייר פורס 1 נחת על המסלול בנתב"ג, המסך המפוצל הראה את החטופים שלנו יוצאים מהגיהינום בעזה. בדיוק שנתיים אחרי, בשמחת תורה, החג שחששנו ממנו שיהפוך לחג העצוב ביותר בלוח השנה היהודי, הפך גם לחג גאולה.

"בשבוע הזה, בניגוד לכל הסיכויים, עשינו את הבלתי אפשרי", אמר טראמפ בנאומו בכנסת. עתה ברור כי רק מי שמאמין שהכל אפשרי - עושה את הבלתי אפשרי.