בין כל מי שנלחמו לחזרתם של התאומים גלי וזיו ברמן, נמצאת גם חברתם הטובה אמילי דמארי – שורדת שבי בעצמה שנחטפה איתם באותה שבת משכונת הצעירים בכפר עזה. מאז שחזרה שורדת השבי שנורתה בידיה ושוחררה אחרי 471 ימים בשבי חמאס, אין יום שבו לא הזכירה אותם ברשתות החברתיות ודיברה על היום שבו תזכה לחבק אותם.
ב-7 באוקטובר, עת שהחלה המתקפה ונשרפו בתיהם בכפר עזה, גלי התעקש לצאת אל ביתה של אמילי. רגעים לפני שיצא מביתו, כשבחוץ יריות של מחבלים, כתב לאמו טליה: "אני צריך ללכת לאמילי, היא מפחדת. אני חייב להיות איתה. אני רץ עם סכין".
על פי הידוע, אמילי לא שהתה עם התאומים בשבי. עם הידיעה על עסקת חטופים, פתחה אמילי בחגיגות, הזמינה חברים שותפים ושורדי שבי, והרימה איתם ביחד צ'ייסר לחזרתם של גלי וזיו. זאת לאחר, שכאמור, לאורך התקופה העלתה תמונות משותפת שלהם מהעבר שבהן הם מבלים יחד.
"אני לא יכולה להיות שקטה בנוגע לגלי וזיוי שלי", הדגישה שוב ושוב. "הם חברים שלי, אהובים שעדיין עוברים גיהינום. הם עוברים עכשיו את הסיוט הכי גדול שאפשר לתאר, ואני יודעת בדיוק איך זה נראה ומרגיש שם. אם הם חייבים ללחוש, אני אצעק בשבילם בכל העולם!".
עוד הוסיפה: "כל יום שהם לא כאן, זה יום שבו הלב שלי עם שני חורים ענקיים. כל יום הוא נקיפות מצפון שאני בגן עדן והם בגיהינום. אני מחייכת ואוהבת והם סובלים במנהרה. הם צריכים להתחיל את השיקום שמגיע להם, לחזור לחיים, לבנות אותם מחדש ורק אז גם אני אוכל להשתקם".
"גלי וזיו, סליחה שיש מי ששוכח אתכם"
בפוסט שפרסמה בחשבון האינסטגרם שלה לראת יום הכיפורים, פנתה דמארי לגלי וזיו בבקשת סליחה: "גלי וזיו, סליחה. סליחה שאני ממשיכה לחיות את החיים שלי, סליחה שאני כאן כבר כמעט שנה ואתם עדיין שם. סליחה שאני אוכלת אוכל נורמלי ושותה מים נקיים, ונהנית מאור השמש בזמן שאתם צריכים להיאבק על כל נשימה".
דמארי סיכמה את הפוסט בפנייה אישית לגלי, שהיה לצידה ברגעי האימה: "גלי, חבר אמת שלי, אתה הגעת אליי בשבת השחורה ההיא ועמדת לצידי כשחשבתי שהסוף מגיע. את המעשה הזה אני לא אשכח לעולם. הכאב עמוק - על זה שאני יצאתי ואתה עדיין שם".
